ביה"ד הרבני בירושלים השתכנע כי הבעל חתם על תצהיר להעברת מלוא הרכוש לאשתו לשעבר "מאונס"–כיון שפחד שתפרסם ברבים את מעלליו עם אישה אחרת, דבר שהיה מבזה את מעמדו בקהילה.
הצדדים התגרשו באוקטובר בשנה שעברה בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. עוד לפני כן, בית הדין החליט שהדיון על הכתובה וחלוקת הרכוש יתקיים לאחר הגט.
שתי תביעות מרכזיות עמדו בפני הדיינים: תביעות האישה – כעת הגרושה – לכתובתה על סך 100 אלף שקל ותביעות הדדיות בעניין הרכוש.
לשאלות על גירושין:
פורום דיני משפחה
את תיק הגירושין פתח הבעל. הוא נימק את תביעתו בכך שרוצה לפתוח "פרק ב", וסיפר בגילוי לב כי פגע באמון בחיי הנישואין והכיר אישה אחרת. מאז, לדבריו, הוא סובל מצער, בושות ביזיונות ואיומים.
האישה, אשר תחילה ביקשה שלום בית, הסכימה לאחר מכן להתגרש בכפוף לתנאים מסוימים. היא טענה כי למרות הבטחות חוזרות ונשנות של בעלה לחדול מדרכו הרעה, הוא לא עמד בכך וכיום אף מתגורר עם אותה בחורה.
בנושא הרכוש, הבעל תבע חלוקה שווה בדירת המגורים וגם בכל החפצים המשותפים הנמצאים בה (ואף אחוזים מסוימים בדירה נוספת).
מנגד, האישה התנגדה לחלוקת הרכוש והציגה תצהיר עליו חתם בעלה לשעבר בפני עורך דין, ובו העביר לה במתנה את חלקו בדירה ואת תכולתה.
הייתכן?
אב"ד הרב יוסף גולדברג והדיינים הרב דוד בירדוגו, הרב מרדכי רלב"ג, קבעו כי "אין כל ספק בכך שהבעל הוא זה שגרם לפירוק המשפחה ולגירושין, ועל כן האישה זכאית למלוא כתובתה".
לאחר מכן, הדיינים ניגשו לסוגיית הרכוש. בהקשר זה הם הבהירו לאישה כי מאחר שהתצהיר לא אושר על ידי ערכאה משפטית, הרי שאין לו תוקף.
הדיינים הוסיפו וציינו כי מדובר בתצהיר מוזר מאד: "כל המתבונן בתצהיר, עומד ותמה על כך: הייתכן שאדם שעומד על סף גירושין יעביר לאשתו את כל רכושו בהווה ובעתיד ללא תמורה?"
את הפתרון לתעלומה סיפקו הצדדים עצמם בבית הדין. האישה סיפרה שהבעל – "רב גדול", כלשונה –הסכים לחתום משום שהוא פחד שהיא תפרסם את מעלליו. "אנשים היו מתקשרים אליי ואומרים לי על מקומות מפוקפקים שהוא נמצא שם. אני הגעתי לבית הדין ודרשתי להתגרש, הוא בא אלי וביקש ממני לחדול מהגירושין ולבוא לעורך דין ויחתום לי שהוא מעביר לי את כל הרכוש", הוסיפה האישה. הבעל אישר אך טען כי אשתו הכריחה אותו לחתום.
בנסיבות אלה הדיינים הכריעו: "ברור הדבר שהתצהיר נחתם באונס ולא ניתן בלב שלם ואין לו כל תוקף הלכתי. על כן הבעל זכאי למחצית חלקו בדירה וכן למחצית חלקו בתכולת הדירה".
בסיכומו של דבר, הדיינים החליטו כי הדירה ויתר הרכוש שייכים לשני הצדדים. הדירה תימכר ותתחלק שווה בשווה. מחלקו של הבעל יקוזז סכום הכתובה (100,000 שקל), וכן סכום מזונות עבר ועתיד, לנוכח הסכמת הבעל.
פסק הדין הסתיים בקביעה נוספת, בעקבות טענות הבעל, שלפיהן האישה מסיתה את ילדיהם ומשכנעת אותם שלא להיפגש עמו. הדיינים קבעו כי אם אכן יתברר שהילדים מסרבים להיפגש עם אביהם במשך יותר משנה עקב הסתה מצד האם – בית הדין ישקול את ביטול חוב המזונות.
יש להעיר כי פסיקה זו מנוגדת לפסיקות בית המשפט לענייני משפחה שרוב אינו מבטל הסכמים למראית עין. שאלה נוספת ראויה למחשבה האם הפסיקה הייתה משתנה אילו העברה היתה מתבצעת והדירה הייתה נרשמת על שם האישה במלואה. האם גם אז היה בית הדין מבטל המתנה שהושלמה?
- ב"כ התובעת: עו"ד גד אדרי
- ב"כ הנתבע: עו"ד חיים מכלוף
* עורכת דין נורית פיש עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.