האם בית הדין הרבני רשאי להחליט שקטין הוא ממזר אגב בירור בקשה שהגישה אמו להיתר נישואין? בג"ץ החליט שלא לענות על שאלה זו לעת עתה אבל אין ספק שפסק הדין שניתן באחרונה מעיד על ההשלכות המשמעותיות שיש לשליטת ההלכה על נישואי יהודים.
לקביעה בדבר ממזרות ישנן הלשכות רחבות היקף באשר ליכולתו של אדם להינשא ולהביא צאצאים לעולם, שכן לפי ההלכה צאצאיו של ממזר – ממזרים גם הם לכל הדורות.
שאלות ניתן להפנות לפורום פסקדין
פורום דיני משפחה
המקרה הנוכחי עסק בקטין, שאמו התגרשה מבעלה כחצי שנה לאחר שנולד וזמן מה לאחר מכן ביקשה להינשא לאחר. במצב כזה, אם לא עברו שנתיים מיום הלידה, היא מחויבת לפי נהלי המשרד לשירותי דת לבקש אישור מבית הדין הרבני.
במהלך דיון שהתקיים בבקשתה בבית הדין הרבני האזורי בחיפה בינואר 2012, נקבע כי התעוררו שאלות בנוגע למעמדו של בנה ושמו הוכנס לרשימת מעוכבי הנישואים.
חודשיים לאחר מכן החליט בית הדין לאפשר לאישה להינשא לבן זוגה החדש. ואולם, פסק הדין בעניין הילד ניתן רק כעבור כשמונה חודשים ובו נכתב כי מאחר שלא היה מגע בין האישה לבעלה הראשון תקופה ממושכת לפני הגירושים, לא ניתן ליישם את הכלל "רוב בעילות אחר הבעל" – שלפיו הבעל בעת ההיריון מוחזק אוטומטית כאבי הקטין. מכאן הגיעו הדיינים למסקנה כי האישה הרתה בעת הנישואים לגבר אחר, מה שהופך את הילד לממזר.
על קביעה זו, ובהתאם להנחיות לעניין כשרות יוחסין, הגיש היועץ המשפטי לממשלה ערעור בשם הקטין לבית הדין הרבני הגדול, שהחליט שבית הדין האזורי צריך לבדוק היטב אם יש בטיעוני הערעור כדי להביא לשינוי מסקנתו הקשה על הקטין.
כמו כן, ובנסיון למצוא דרך נוספת "להכשיר" את הקטין הורו הדיינים להזמין את תיקה הרפואי של האם כדי לבדוק אם ייתכן שנכנסה להיריון אחרי שהתגרשה.
האישה, שטורטרה שנתיים בין הערכאות בנסיון להציל את כשרות היוחסין של בנה, עתרה בשנה שעברה לבג"ץ יחד עם עמותת מרכז צדק לנשים וביקשה לתקוף את הנחיות היועמ"ש ואת נהלי המשרד לשירותי דת.
בין היתר היא טענה שלא ייתכן שבית הדין ידון ביוזמתו בכשרות קטין אגב דיון בבקשה שעסקה אך ורק ברצון אמו להינשא מחדש.
אלא שבסופו של דבר אף אחת מהטענות המהותיות והחשובות שהעלתה האישה בעתירתה לא נדונה. הסיבה – טכנית: בשלב מסוים התגלה שההרכב שדן בעניין הקטין בבית הדין האזורי כבר לא קיים ובית הדין הגדול החליט להכריע בערעור בעצמו.
לא נדון בעניין תיאורטי
באוגוסט 2015 ביטל בית הדין הגדול את פסק הדין של האזורי ושמו של הקטין הוסר מ"הרשימה השחורה" של מעוכבי החיתון. בעקבות זאת, טענו המשיבים לעתירה, בהם הרבנות הראשית ומשרד הרווחה, שאין מה לדון בעתירה – שהפכה תיאורטית בלבד.
שופטי בג"ץ אסתר חיות, יורם דנציגר ועוזי פוגלמן סירבו לבקשת האישה להמשיך לדון בעתירה בכל זאת, מאחר שלעמדתה היא מעלה סוגיות עקרוניות וחשובות שיכולות להשפיע על חייהם של מאות אנשים הרשומים כממזרים.
השופטים סברו כי גם אם מתעוררות כאן סוגיות עקרוניות, הרי שהסוגיה שלשמה הגיעה האישה עד הלום כבר נפתרה ולכן כבר אין מקום להידרש אליה.
משכך, נותרה השאלה בדבר חוקיות הנהלים וסמכותם של בתי הדין לחרוץ גורלם של קטינים ונשים ללא פתרון משפטי אמיתי.
- ב"כ העותרות: עו"ד ד"ר סוזן וייס, עו"ד ניצן כספי שילוני,עו"ד אביבה לואיס
- ב"כ המשיבים: עו"ד תדמור עציון
* עו"ד אביטל רבינוביץ עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.