הואשם שתקף ואיים על מפקחת בנייה – וזוכה מכל העבירות

השופטת מתחה ביקורת על המפקחת שסירבה להציג תעודה מזהה ועשתה שימוש כוחני בסמכותה, וקבעה כי בכל מקרה גרסת הנאשם, שלפיה רק לקח לה את הטלפון מידה, אמינה יותר מגרסתה של המפקחת.

בית משפט השלום באשקלון זיכה גבר שהואשם בשלוש עבירות חמורות – הפרעה לעובד ציבור, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירת איומים – בכך שתקף מפקחת בנייה בשטח ביתו.

המקרה התרחש לפני כשנתיים וחצי. בשעת הבוקר הגיעה מפקחת בנייה מטעם הוועדה המקומית חוף אשקלון למשק בו מתגורר הנאשם, על מנת לאתר מבנים לא חוקיים במקום.

כאשר הבחין בה מצלמת את המשק, ולאחר שהציגה את עצמה כמפקחת, ביקש ממנה תעודה מזהה, אך המפקחת טענה שהמסמכים שלה ברכב, וסירבה להפסיק לצלם.

בהמשך לכך, נטען כי הנאשם תפס את ועיקם את ידה, וחטף מידה את הטלפון שלה. בכתב האישום נטען כי לאחר מכן הוא הזמין משטרה, ושוב הדף את המפקחת לרצפה – דבר שגרם לה לחבלה בכתף – ואף איים לעברה "תיזהרי אני משוגע".

מטעם הנאשם נטען כי ניסיונו להוציא את המפקחת ("המתלוננת" בהליך) משטחו היה לגיטימי ונבע מהתנגדותה.

עוד נטען כי המתלוננת לא שימשה כמפקחת, לא הוסמכה כחוק, לא הציגה תעודה כלשהי, גם במועד האירוע, גם בתחנת המשטרה וגם בעימות שנערך לאחר מכן.

בנוסף, הנאשם אישר שהתקשר למשטרה, ואף התקרשר פעם נוספת על מנת לזרז את השוטרים, אולם טען כי לא תקף את המתלוננת ולא איים עליה, אלא רק לקח מידה את הטלפון שלה, בעוד שהיא החלה להשתולל לאחר מכן.

כמו כן, נטען כי אם נגרמו למתלוננות חבלות, הרי שהן נבעו מהתנהגותה הפסולה שהחלה בעצם הכניסה לשטח.

חשש מפריצה

לאחר שניתחה את הדברים, השופטת טל לחיאני-שהם סברה כי המדינה לא הוכיחה את כל יסודות העבירה של הפרעה לעובד ציבור, וזאת לנוכח התנהגותה של המתלוננת, שלא חשבה בזמן אמת שחלה עליה חובה כלשהי להזדהות באמצעות תעודה בפני הנאשם.

בהקשר זה השופטת אף התחשבה בכך שהנאשם הבהיר כי חשש שמדובר באירוע פריצה וגניבה, לנוכח מספר אירועים שהתרחשו באזור, ולכן ביקש ממנה להזדהות ואף התקשר למשטרה.

"התרשמתי שהנאשם תיאר באופן כנה ואמיתי את אשר הבין מתוך התנהגות המתלוננת ורצף האירועים שקדם לאירוע עצמו", כתבה.

גם בנוגע לעבירות התקיפה והאיומים, השופטת סברה כי גרסת הנאשם – שהיתה עקבית ואחידה החל משיחותיו למוקד 100, דרך חקירתו במשטרה ועד לעדותו בבית המשפט – ולפיה רק לקח מידה את הטלפון, אמינה יותר מגרסת המתלוננת.  

בעניין זה השופטת המשיכה וקבעה כי לקיחת הטלפון, אף שעונה להגדרות עבירת התקיפה, היא מעשה הראוי להגנה המשפטית הנקרית "זוטי דברים" – מעשה קל ערך שאינו מצדיק הטלת אחריות פלילית.

בתוך כך השופטת מתחה ביקורת על המתלוננת שלדעתה עשתה שימוש כוחני בסמכויות שהקנה לה המחוקק, וציינה כי "דרישה ממפקח בניה להציג תעודה תקפה, לכל הפחות עת הוא מתבקש לעשות כן על ידי אזרח ששוהה בשטח, היא דרישה מינימאלית ולא ברור לי מדוע סברה המתלוננת כי היא פטורה מלעשות כן".

השופטת סיכמה וקבעה כי "משסבר הנאשם כי בשטח בית הוריו פועלת אישה באופן לא חוקי, הפלת מכשיר הטלפון הנייד מידה באמצעות מתן מכה במכשיר עצמו בלבד וכן הדיפתה מעליו, מהווה הפעלת כוח מידתית בסיטואציה הנתונה, ובמקרה חריג זה מעשיו של הנאשם אינם עוברים את רף הפליליות הנדרש מבחינה מהותית לשם הרשעה".

• ב"כ המאשימה: עו"ד עדי זלמן
• ב"כ הנאשם: עו"ד ליביו לופן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.