הסכם בין יזמית לרוכשת אפשר לצדדים לבטלו, אם לא יתקבל היתר בנייה תוך שנה. היזמית שלחה את ההודעה 22 יום לפני הדד-ליין. שופט קבע שזו לא הפרת חוזה
בית משפט השלום באשדוד דחה לאחרונה תביעה שהגישה רוכשת דירה לקבלת פיצוי על הפרת חוזה מצד היזמית. בין היתר נטען שהמוכרת הקדימה את ההודעה על גניזת העסקה בשל אי קבלת היתר בנייה מוקדם מהצפוי, כ-3 שבועות טרם הגעת הדד-ליין החוזי. אלא שהשופט יהודה ליבליין שקבע שלא רק שאין מדובר בהפרת חוזה, אלא בהתנהלות ראויה מצד היזמית שסייעה לתובעת לכלכל מחדש את צעדיה.
תחילת הפרשה באוגוסט 2020 אז חתמו התובעת והנתבעת, חברת "אשכול מגורים", על הסכם בנוגע לדירת ארבעה חדרים בקומה השביעית, בפרויקט "רום הטיילת" שבערד. מדובר היה בדירה "על הנייר" שטרם התקבל היתר לבנייתה ונמכרה בכמיליון שקל, כאשר בהסכם נקבע שאם תוך שנה ההיתר לא יושג - כל אחד מהצדדים יוכל להודיע על ביטול העסקה.
החודשים נקפו, היתר הבנייה לא התקבל והרוכשת ראתה את עסקת חייה יורדת לטימיון. ביולי 2021, כ-3 שבועות לפני הגעת הדד-ליין החוזי, חששה התממש כשהיזמית פנתה אליה בבקשה להגיע לפגישה לצורך חתימה על מסמכים לביטול ההסכם, משלא התקבל היתר. מכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט ביוני 2022.
לטענת הרוכשת, היזמית הפרה את הסכם המכר שעה שמסרה הודעה על ביטולו לפני הזמן בו הייתה רשאית לעשות זאת. דרישתה העיקרית היתה לקבל פיצוי בסך 300 אלף שקל בגין עליית הערך בשוק הנדל"ן שנרשמה מאז, וסכום נוסף בשל עוגמת נפש.
לעומתה טענה היזמית כי היא פעלה לאורך כל תקופת ההסכם בשקידה לצורך קבלת ההיתר, והרוכשת הייתה מודעת לאפשרות שהוא לא יתקבל בסופו של דבר. מכאן, לטענתה, שלא מדובר בהפרת חוזה.
חוסר תום לב
השופט ליבליין הדגיש שעל-פי הסכם המכר, אין מחלוקת שהיזמית (כמו גם הרוכשת) רשאית הייתה להודיע על ביטול העסקה בחלוף שנה משלא התקבל היתר. הוא הדגיש שגם התובעת הודתה במהלך המשפט, כי אם הודעת הביטול הייתה מתקבלת אצלה לאחר תום השנה "אז זה היה תקין לפי ההסכם, ולא היינו נמצאים פה".
ואולם לדברי השופט, בחינה טכנית של השתלשלות העניינים תגלה שהודעה תקנית על הביטול - בדואר רשום כפי שנדרש בהסכם - נמסרה על-ידי היזמית בחלוף תום השנה, במהלך ינואר 2022. לתגובתה האפשרית של הרוכשת כי מדובר בעמידה פסולה על "קוצו של יוד" השיב השופט, כי גם דרישתה מהיזמית שתמתין 22 ימים נוספים עם הודעת הביטול "היא עמידה על 'קוצו של יוד', ונגועה בחוסר תום לב".
לזאת הוסיף השופט כי לרוכשת כלל לא נגרם נזק מהקדמת הודעת הביטול אלא אדרבה, היא רק הרוויחה ממנה. "לגישתי", כתב, "העובדה שלא נגרם כל נזק לתובעת עקב הקדמת ההודעה בדבר אי השגת היתר בניה וביטול הסכם המכר, אלא להפך, התובעת יכולה הייתה לשקול את צעדיה במועד מוקדם יותר, אזי עמידתה הדווקנית על הטענה שבמסירת ההודעה המוקדמת ישנה הפרה של ההסכם ומצדיקה פיצוי, נגועה להשקפתי בחוסר תום לב".
מסקנת השופט הייתה, אם כן, שלא רק שהודעת הביטול המוקדמת מצד היזמית אינה מהווה הפרת חוזה, אלא מדובר בהתנהלות ראויה מצדה, שאיפשרה לתובעת לכלכל מחדש את צעדיה. בנסיבות אלה הוא הורה על דחיית התביעה, ועל חיוב הרוכשת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 35 אלף שקל לטובת היזמית.
- ב"כ התובעת: עו"ד עידן אטיאס
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אייל מלכה
עו"ד נחום שר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.