במסגרת הליך גירושין טען הבעל שיש לפטור אותו מכתובה בסך 26,000 דולר בשל התכתבות לא צנועה של אשתו עם גבר אחר. הטענה נדחתה לאחר שנקבע כי האישה לא קיבלה התראה והבעל סלח לה
בית הדין הרבני בתל אביב קבע לאחרונה שעל בעל לשלם לגרושתו את כתובתה על אף היותה ״עוברת על דת״ (ההלכה היהודית שוללת כתובה מנשים שהתנהגו באופן לא צנוע). הבעל הציג תכתובת של אשתו עם גבר אחר בה שלחה לו צילום עירום שלה. הדיינים קבעו שאכן מדובר בצילום לא ראוי אך אין בו כדי לשלול את הכתובה שכן האישה לא קיבלה התראה על התנהגותה והצדדים חזרו לחיות יחד אחריה.
בני הזוג נישאו ב-2015 והביאו לעולם שני ילדים. הם נפרדו ב-2017 אך לאחר מכן חזרו לחיות יחד ונפרדו סופית ב-2019.
בבית הדין התעוררה ביניהם מחלוקת בשאלה האם האיש חייב לשלם לגרושתו את הכתובה, בסך 26,000 דולר.
האישה טענה כי הבעל גרם למשבר. לדבריה, היא ניסתה לעשות שלום בית כמה פעמים אך הבעל התכתב עם נשים זרות ונמנע מקשר עמה. היא הוסיפה כי בשלב הסופי של הליך הגירושין ועוד בטרם סודר הגט הוא כבר גר עם אישה אחרת, חברתה.
עוד טענה האישה כי הבעל היה אלים כלפיה וכינה אותה בכינויי גנאי שונים וכן והשאיר אותה ללא הכנסה ומזונות.
הבעל טען שהוא אינו חייב בכתובה שכן האישה היא בבחינת ״עוברת על דת״ בשל התנהגות לא צנועה. הוא ציין שהאישה הודתה ששלחה צילום עירום לגבר אחר והדגיש כי כל הגירושים נגרמו כתוצאה מהתנהגותה.
האישה השיבה בנוגע לתמונה כי זה היה אירוע חד פעמי בתקופת הפירוד הראשונה. היא הוסיפה כי בעלה אינו דתי אלא מסורתי ואינו מקפיד על צניעות כך שאין בשליחת התמונה בסיס לשלילת הכתובה.
לא קיבלה התראה
הדיינים הרב ישראל שחור, הרב דניאל כ"ץ והרב נפתלי הייזלר נחשפו לתמונה ולתכתובת שנלוותה אליה והבהירו כי הדברים אינם ראויים כלל וכלל. הם הוסיפו כי גם בזוגות לא דתיים מדובר בהתנהגות שאינה מקובלת בשום פנים ואופן.
למרות זאת הם קבעו שהאישה זכאית לכתובה. הדיינים הביאו את ההלכה מהשולחן ערוך שלפיה ניתן לשלול כתובה מאישה שעוברת על הדת היהודית מבחינת שמירה על צניעות. כגון: ״יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחות, או שהיתה טווה בשוק וורד וכיוצא בו כנגד פניה על פדחתה או על לחיה, כדרך שעושות העובדי כוכבים הפרוצות, או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם, או שהיתה משחקת עם הבחורים, או שהיתה תובעת התשמיש בקול רם מבעלה״.
ואולם, הפסד כתובה על התנהגות לא צנועה מחייב התראה ברורה על מנת לאפשר לאישה לחזור בה מדרכה, והאישה לא קיבלה התראה מעין זו. בנוסף, הצדדים חזרו לחיות לאחר מכן יחד מה שמעיד על מחילה מצד הבעל.
לפיכך קבעו הדיינים שעל הבעל לשאת במלוא סכום הכתובה.
- ב״כ האישה: עו"ד חני אביטן וטו"ר אהרון יאיר רבי
- ב״כ הבעל: עו"ד מאיר הילזנרט
עו"ד וטו"ר יצחק וינד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.