לפני כ-3 שנים מכר אדם את דירתו היחידה וביקש פטור ממס שבח. מנהל מיסוי מקרקעין סירב בטענה שלבת זוגו דירות נוספות. ערר שהגיש האיש התקבל לאחר שנקבע שבני הזוג אינם חיים בשיתוף כלכלי.
ב-2002 קנה אדם דירה בתל אביב ומכר אותה ב-2015. הוא ביקש פטור ממס שבח על מכירת דירה יחידה אך נדחה. ועדת הערר שבבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלה לאחרונה את ערעורו וקבעה שעל אף שלידועה בציבור שלו דירות נוספות, הוא הצליח להוכיח שיש ביניהם הפרדה רכושית מלאה.
חוק מיסוי מקרקעין מעניק פטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים יחידה. כשמדובר בבני זוג נשואים או בידועים בציבור, ההנחה היא שיש ביניהם שיתוף כלכלי כך שבשאלת הזכאות לפטור נבחנים כלל נכסיהם.
בערר שהגיש האיש על החלטת מנהל המיסוי שלא להעניק לו פטור הוא סיפר שהוא ובת זוגו ידועים בציבור משנת 2003 ולהם שלושה ילדים משותפים. לדבריו, בבעלות זוגתו שתי דירות בתל אביב שבאחת מהן חיה המשפחה.
האיש הוסיף שב-2011 נחתם בינו לבין זוגתו הסכם יחסי ממון שהחיל הפרדה רכושית בנוגע לרכוש שנצבר על לתחילת הקשר וביחס לרכוש עתידי. בהסכם צוין במפורש שהדירה שהייתה בבעלותו היא שלו בלבד. בהתאם, הוא לבדו שילם את המשכנתא שרבצה עליה. עוד צוין כי שתי הדירות של בת הזוג הן רק שלה.
לדבריו, מאחר שהדירה שנמכרה הייתה דירתו היחידה הוא זכאי לפטור ואין להתחשב בדירותיה של בת זוגו.
מנהל מיסוי מקרקעין טען מנגד כי העורר לא הוכיח הפרדה רכושית מלאה בינו לבין בת זוגו ואין הצדקה לפטור כשהתא המשפחתי שלו כולל דירות נוספות.
לטענתו, אחת הדירות שרשומות על שם בת הזוג נרכשה לאחר שהשניים כבר היו ידועים בציבור. זאת ועוד, העורר גר בדירה הזו עם בת זוגו יחד עם שלושת ילדיהם. לדבריו, על אף הסכם הגירושין, בפועל בני הזוג לא שמרו על הפרדה רכושית בהתנהלות הכספית השוטפת וביחס לנכסיהם.
לא ״על הנייר״
ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בראשות השופט מגן אלטוביה, קיבלה את הערר. היא ציינה שאמנם קיימת הנחה שבני זוג החיים יחד מהווים תא משפחתי אחר ו״מוכר״ אחד לצורך הוראות הפטור. הוראה זו נועדה למנוע מצב של רישום דירות על שמות בני משפחה שונים תוך הגדלת היקף הטבות המס.
ואולם, מדובר בהנחה שניתנת לסתירה. ככל שבני זוג מקפידים על הפרדה רכושית ביניהם הרי שמבחינה מהותית הם לא יצרו יחידה משפחתית כלכלית משותפת ויש לבחון את זכאותם לפטור לפי מצבת הנכסים של כל אחד מהם בנפרד.
הוועדה קבעה שאף שהסכם יחסי הממון נחתם בשלב מאוחר של הזוגיות הוא משקף את המציאות שקדמה לו ולא נערך במטרה לבצע תכנון מס בלתי לגיטימי.
בנסיבות אלה, ניתן לראות בדירת בת הזוג שנרכשה במסגרת מערכת היחסים כדירתה בלבד ואת דירתו של העורר שנמכרה כ״דירה יחידה״.
הוועדה קבעה שהעורר הוכיח שההפרדה הרכושית לא נותרה ״על הנייר״ אלא התקיימה בפועל. בין היתר התחשבה הוועדה בכך שמימון רכישת דירת בת הזוג הייתה ממקורותיה בלבד ושדמי השכירות מדירת העורר נכנסו לחשבונו הפרטי.
בסיכומו של דבר קבעה הוועדה שהעורר הצליח לסתור את החזקה הקבועה בחוק ולהוכיח שקיימת הפרדה רכושית בינו לבין זוגתו, כך שהוא זכאי לפטור על מכירת דירתו היחידה.
המשיב חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 36,000 שקל.
- ב״כ העורר: עו"ד מירון בן ציון ופריבס
- ב״כ המשיב: עו"ד יעל הרשמן מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
עו"ד עופר גת
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.