בית הדין הרבני הגדול קבע כי האישה לא הייתה מודעת למעשים שביצע בעלה לשעבר ולכן הוצאות המשפט הפלילי לא נחשבות לחוב משותף
אשתו לשעבר של גבר שמתנהל נגדו הליך פלילי על עבירות מרמה לא צריכה להשתתף בהוצאות המשפט שלו כיוון שלא מדובר בחוב משותף. כך נקבע בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול שפורסם לאחרונה. הדיינים הרב מיכאל עמוס, הרב שלמה שפירא והרב אברהם שינדלר קבעו כי האישה לא הייתה מודעת למעשיו של בעלה לשעבר ולכן לא חייבת להשתתף במימון ההגנה המשפטית שלו.
ב-2014 הוגש נגד הבעל כתב אישום שייחס לו עבירות מרמה במסגרת תפקידו כמנהל עמותה והמשפט הפלילי עדיין מתנהל. באותה תקופה הוא כבר היה מצוי בעיצומם של הליכי גירושים מאשתו במסגרתם גם נדונו ענייני חלוקת הרכוש.
הבעל הוא זה שתבע גירושים והאישה הסכימה להתגרש אבל ביקשה לקבל קודם את חלקה ברכוש המשותף שכולל שלוש דירות ואילו הבעל ביקש לדחות את החלוקה עד לסיום המשפט נגדו.
מאוחר יותר העלה הבעל לראשונה טענות לקיומם של חובות משותפים של כ-6 מיליון שקלים לאחיו, לבנם המשותף ולאחותו, וביקש לחייב את אשתו להשתתף בפירעון.
בין לבין בני הזוג התגרשו ואף הסכימו על אופן חלוקת הדירות המשותפות לאחר שבית הדין הרבני האזורי יכריע בסוגיית החובות. אלא שבית הדין סירב לדון בעניין זה מאחר שהבעל לא הביא את בני המשפחה, בעלי החוב לכאורה, לעדות וביקש להוכיח את החובות בתצהירים בלבד.
בעקבות זאת הגיש הבעל ערעור לבית הדין הגדול בו ביקש לדון בתביעתו לשיתוף החובות על סמך מסמכים ובנוסף גם לחייב את האישה להשתתף בהוצאות ההגנה של המשפט נגדו.
חוב שנצבר באיסור
דייני בית הדין הרבני הגדול הרב מיכאל עמוס, הרב מיכאל שפירא והרב אברהם שינדלר דחו את הערעור. בפסק דין שכתב הדיין שפירא צוין כי מזה כ-3 שנים מתחמק הבעל מלזמן עדים ולהוכיח את טענותיו בנוגע לחובות בראיות מוצקות אף שזו חובתו כמי שמבקש לפגוע בזכויותיה של גרושתו ומקפיא את הליכי פירוק השיתוף בדירות.
מעבר לכך, נקבע כי מדובר בחובות לצדדים שלישיים שרשאים להגיש תביעות עצמאיות כדי לגבות אותם. משכך, כתב הדיין כי "במצב הדברים כיום אין לדחות פירוק השיתוף ולאפשר לאישה קבלת זכויותיה בנכסי הנדל"ן הרשומים על שמה".
באשר לסוגית הוצאות המשפט ציין הדיין כי באופן עקרוני חוק יחסי ממון וההלכה העברית מכירים בחובות שנצברו מתקופת הנישואים כחובות משותפים.
אלא שבמקרה הזה האיש דורש השתתפות בתשלום עבור ההגנה שלו במשפט שמתנהל נגדו על מעשים שהאישה לא הייתה מודעת להם כלל. הבעל עשה אותם על דעת עצמו ולכן היא לא חייבת להשתתף בהוצאות הכרוכות בכך. השיתוף שנקבע בחוק יחסי ממון, הבהיר הדיין, לא חל על חובות שצבר אחד הצדדים באיסור.
לאור דברים אלה הערעור של הבעל נדחה. עם זאת בין הצדדים עדיין מתנהלת תביעה שהגישה האישה לשיתוף בנכסים שצבר בעלה מעסקיו ורשומים על שמו בלבד. אם ייקבע שיש לה בהם חלק ויתברר בהליך הפלילי שקיבל אותם ביושר והוא יזוכה – הוצאות משפט יקוזזו מהסכומים שתקבל. לעומת זאת, אם הבעל יורשע וייקבע שמקור הנכסים בעבירה או שהשתמש בהם לצורך רכישת הדירות המשותפות – יתקיים דיון נוסף בשאלת ההשתתפות בהוצאות.
עו"ד אמיר קוזקוב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.