בית המשפט פסק בעבר כי האיש, שנפטר מסרטן, הביע רצון ברור שייעשה שימוש בזרעו. בפסק דין משלים התקבלה בקשת הוריו ואחותו לעבור הליך פונדקאות מלא שבסופו יעתרו האחות ובעלה לצו אימוץ
השופטת מאיה לוי קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו הוריו ואחותו של אדם שנפטר בגיל 38 ממחלת הסרטן. השופטת התירה להם להשתמש בזרעו של המנוח ובתרומת ביצית במסגרת הליך פונדקאות בחו״ל. היועץ המשפטי לממשלה התנגד למציאות בה הילד יהיה יתום משני הורים ביולוגים אך השופטת דחתה את עמדתו בפסק דין מקיף וייחודי.
הבן נפטר ב-2013 כשהוא לא נשוי וללא בת זוג. ב-2019 התקבלה תביעת הוריו לאפשר להם לעשות שימוש בזרעו כדי להביא ילד לעולם. בית המשפט התרשם כי זה היה רצונו של הבן כשהבין שהוא הולך למות, בהינתן העובדה שלהוריו אין נכדים וגם לא יהיו אחרת שכן אחותו היחידה אינה יכולה להביא ילדים כתוצאה ממחלה גנטית.
בתביעה לפסק דין משלים ביקשו ההורים והאחות כי בית המשפט יאפשר להם לעשות שימוש בזרע המוקפא בהליך פונדקאות מלא בחו״ל שבמסגרתו תופרה ביצית של תורמת שאינה הפונדקאית בזרעו של בנם. בסוף ההליך יינתן צו אימוץ כך שאחות המנוח ובעלה יאמצו את התינוק.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשה. לשיטתו, קבלת עמדת ההורים תביא לתוצאה מרחיקת לכת ותאפשר יצירת הורות חריגה שאינה קיימת בדין הישראלי. במסגרת זו יוולד ילד מזרעו של נפטר ומתרומת ביצית אנונימית מבלי שלילד יהיה הורה ביולוגי שנמצא בין החיים ובהיעדר קשר גנטי של היילוד למי מהוריו המיועדים.
הוא הוסיף כי יהיה מוכן עקרונית להסכים לשימוש בזרע בהליך פונדקאות חלקי בו יימצאו ההורים אם מיועדת שתהיה מוכנה להיות מופרית בזרעו של בנם ולשמור על קשר עם משפחתו של המנוח.
אין יסוד לפסימיות
השופטת מאיה לוי מבית המשפט למשפחה בקריות קיבלה את התביעה. היא ציינה כי מדובר בסוגיה ייחודית שכן בעבר הפסיקה התייחסה רק לנטילת זרע מגופו של נפטר שהייתה לו בחייו בת זוג קבועה.
היא הוסיפה כי עמדת היועץ המשפטי עלולה להותיר את פסק הדין הקודם שאפשר שימוש בזרעו של המנוח כאות מתה, אם ההורים לא יצליחו לאתר אישה מתאימה. ״תוצאה זו אינה סבירה ומנוגדת לעקרונות הצדק״, כתבה.
זאת ועוד, לפי פסיקת בית המשפט העליון אין מקום לשלול הבאתו של ילד לעולם רק מהסיבה שאביו הביולוגי איננו עוד בין החיים, ואין כל וודאות כי "יתמותו" של הילד שעתיד להיוולד תפגע בו. עמדה זו הובעה גם בשורה ארוכה של מאמרים שלפיהם אין שום יסוד להערכה פסימית זו.
השופטת הוסיפה כי אין להוציא מכלל אפשרות שדווקא הייחודיות באופן הבאתו של אותו יילוד לעולם וגידולו בחיק המשפחה המורחבת והתומכת שציפתה לו היא אשר תספק לו ערך מוסף ותאפשר לו לחיות חיים מאושרים, מלאי משמעות ותוכן.
זאת ועוד, יש להכיר גם בכמיהתם הטבעית של בני משפחתו של המנוח להרחבת המשפחה ולגידול צאצאים.
לפיכך אישרה השופטת את הליך הפונדקאות המלא וקבעה כי בסופו יעתרו האחות ובעלה לצו אימוץ.
היועץ המשפטי לממשלה חויב בהוצאות בסך 50,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד דורי שוורץ
- ב״כ היועמ״ש: עו"ד תמי בראל ועו"ד דנה גורדון ונדרוב
עו"ד מיה רשל ארבל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.