הורים למשפחה מרובת ילדים מכרו דירה כדי לעבור לבית גדול יותר בקרית ארבע. הם לא עמדו בהחזרי המשכנתה והנכס נמכר לצד שלישי. לאחרונה הם חויבו לפצות את המוכר ב-725,000 שקל על הפרת ההסכם
השופטת מרים קסלסי קיבלה תביעה שהגיש אדם שב-2017 מכר נכס בקרית ארבע. התביעה הוגשה נגד הרוכשים ונגד עורך הדין שייצג את הצדדים בעסקה. התובע איבד את ביתו לאחר שהבנק למשכנתאות מימש אותו, מבלי שקיבל את רוב התמורה. גם הרוכשים לא קיבלו את הנכס בסופו של דבר והם גרים בשכירות. השופטת קבעה שהקונים הפרו את ההסכם ועורך הדין התרשל, ועליהם לפצות את התובע במאות אלפי שקלים.
מדובר בבית מגורים צמוד קרקע בן שתי קומות. ב-2016 שונה ״הקו הכחול״ שהגדיר את גבולות היישוב, באופן שחלק מהנכס הוצא משטח היישוב ומגבולות אדמות המדינה.
התובע, גרוש בן 65, ביקש לעזוב את היישוב ולמכור את הנכס. הקונים הם עולים מצרפת, בעלי משפחה מרובת ילדים שביקשו לעבור לבית גדול יותר ביישוב דתי. את הצדדים ייצג בעסקת המכר עורך דין בן למעלה מ-90, שפרש מהמקצוע.
התובע סיפר שבינואר 2017 נחתם הסכם מכר בינו לבין הקונים בתמורה ל-1.8 מיליון שקל. בהמשך סיכמו הצדדים בנספח להסכם להפחית את הסכום ל-1.3 מיליון שקל. הקונים תכננו לקחת משכנתה מבנק ירושלים לצורך מכירת הנכס, ולהחזיר אותה באמצעות השכרת הקומה השנייה. בנוסף הם התחייבו בהסכם להעביר 500,000 שקל מהון עצמי (בהמשך התברר כי ההסכם היה פיקטיבי והם תכננו בפועל לשלם את כל התמורה מכספי המשכנתה, תוך הטעיית הבנק באשר לסכום העסקה).
במרץ 2017 הלכו התובע והקונה למשרד עורך הדין ולקחו ממנו את שטרי העברת הזכויות. הנכס עבר על שם הקונים אף שהמוכר לא קיבל עדיין דבר על חשבון התמורה.
לקונים אושרה משכנתה בתחילת אפריל והבנק הממשכן הפקיד שני שיקים בנקאיים לפקודת המוכר, האחד על סך 575,000 שקל והשני על סך 225,000 שקל. אך הרוכשים דרשו לקבל חזקה כתנאי למסירת השיק הראשון. התובע, שהיה במלכוד שכן העביר את הזכויות כבר על שמם, הסכים.
לאחר שהקונים לא עמדו בהחזר המשכנתה החל הבנק בהליכי מימוש. בעקבות ההליכים השניים עזבו את הנכס והתובע חזר לגור בו, אך במרץ 2019 הנכס נמכר לצד שלישי בסכום של 750,000 שקל.
כך הסתיימה הפרשה, המוכר נותר ללא נכס ועם סכום של 575,000 שקל בלבד תמורתו, והקונים נותרו ללא דירתם הקודמת וללא הנכס שביקשו לרכוש.
ברור כשמש
השופטת הבכירה מרים קסלסי מבית משפט השלום בירושלים כתבה ש״ברור כשמש״ שהקונים הפרו את ההסכם, שכן על אף שאושרה המשכנתה, ואף שהעברת הזכויות בנכס על שמם בוצעה טרם השלמת התמורה, הם לא שילמו את התשלום הראשון בסך 500,000 שקל שאמור היה להגיע ממימון עצמי, אלא רק 575,000 שקל. בנוסף הם עיכבו את השיק על סך 225,000 שקל שלא על פי ההסכם.
בנסיבות אלה היא קבעה שהנתבעים חייבים לתובע פיצוי מוסכם בסך 180,000 שקל וכן השלמת יתרת התמורה בסך 725,000 שקל.
עוד קבעה השופטת כי עורך הדין התרשל בתפקידו, בין היתר, כשהוציא מידיו את שטרי העברת הזכויות כשידע שלא שולם כל סכום עד אותו שלב למוכר. עורך הדין חויב לשלם לתובע 675,000 שקל ביחד ולחוד עם הקונים.
שלושת הנתבעים חויבו לשלם לתובע אגרה בסך 22,000 שקל וכן שכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד לאה לזנובסקי-שטיינברג
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.