הבן נתפס במעילה של 1.5 מיליון שקלים בקיבוץ בו התגוררו, ונקלע לחובות. כדי לעזור לו, לקחה האם הלוואה תמורת הורשת הדירה בצוואה למלווה. התנגדות שהגיש הבן לצוואה נדחתה
התנגדות שהגיש בן לצוואה של אמו, במסגרתה הורישה את דירתה שבקיבוץ לנכד של השכנה, נדחתה לאחרונה בבית המשפט למשפחה בקריות. סגנית הנשיאה לענייני משפחה במחוז חיפה שירי היימן לא קיבלה את טענת הבן להשפעה לא הוגנת על אמו מצד הנכד של השכנה. היא קבעה, כי הבן הוא שהשפיע על האם לערוך את הצוואה בתמורה להלוואה שהעניק לה הנכד בסך מאות אלפי שקלים שנועדו לעזור לו להתמודד עם חובות עתק שצבר בשל מעילה של 1.5 מיליון שקלים בכספי הקיבוץ.
את הצוואה ערכה המנוחה ב-2015 ובה ציוותה את דירתה לנכד של השכנה ואת יתר הרכוש לנכדיה – ילדיו של בנה היחיד. לבנה הורישה שקל אחד בלבד. באותו היום שבו ערכה את הצוואה היא חתמה גם על הסכם הלוואה עם הנכד של השכנה בערבות של הבן, במסגרתו העביר לה 380 אלף שקלים למימון הליכי שיוך הדירה ועזרה לבנה, שנקלע לחובות עצומים לקיבוץ בעקבות המעילה.
לאחר שנפטרה ב-2019 הגיש הנכד של השכנה בקשה לקיום הצוואה ואילו הבן התנגד. הוא טען כי הנכד של השכנה ניצל את המצוקה אליה נקלעה אמו בעקבות מצבו הכלכלי הקשה כדי לגרום לה לצוות לו את הדירה תמורת ההלוואה. הבן הוסיף כי הצוואה לא משקפת את הרצון של אמו, והיא נערכה תחת השפעה לא הוגנת של הנכד. בנוסף, הוא טען כי הצוואה לא חוקית מאחר שהיא בעצם חלק מההסכם ומדובר בעסקה אסורה בירושה.
הנכד טען לעומת זאת שהמנוחה חתמה על הצוואה מרצונה, ללא כל מעורבות מצידו, כשהייתה כשירה וצלולה, ועובדה שלא שינתה אותה ב-4 השנים שחלפו עד לפטירתה. הוא ציין כי המנוחה הייתה קרובה אליו מאוד, וכי הבן היה מעורב בהסכם ומודע לצוואה.
לטענתו, מי שעומד מאחורי ההתנגדות הוא למעשה הקיבוץ שרוצה שהבן יזכה בירושה כדי שיוכל לגבות ממנו את החוב העצום. עוד הוא טען שההסכם לא מהווה עסקה בירושה מאחר שלא הוזכר בו בשום מקום שפירעון ההלוואה יהיה באמצעות הצוואה.
הצוואה חוקית
סגנית הנשיאה שירי היימן לא שוכנעה שהמנוחה ציוותה את הדירה לנכד של השכנה בשל קשר עמוק. היא קבעה כי הצוואה נערכה מטעמים כלכליים ויש לה קשר להסכם ההלוואה שנערך במטרה שתוכל לסייע לבן שלה ולשייך את הדירה על שמה כדי להבטיח את זכויות הנכד. למרות זאת, היא הגיעה למסקנה שהעסקה שנרקמה לא הפכה את הצוואה לפסולה.
השופטת הבהירה שבהסכם לא הייתה שום הוראה שמתייחסת לדירה או לירושה, והזכות של המנוחה לבטל אותה לא הוגבלה. בנוסף, החוק אוסר על הסכם ששולל זכות ירושה מיורש חוקי ואילו ההסכם לא שלל מהבן דבר ולא העניק לנכד של השכנה זכות לרשת.
עוד קבעה השופטת שבעת עריכת הצוואה המנוחה הייתה כשירה, צלולה ועצמאית, ולא הוכח שהנכד של השכנה בודד אותה או היה מערוב בה. לפיכך, לא הוכחה השפעה לא הוגנת מצדו.
למעשה, קבעה השופטת, כי מהראיות והעדויות עלה שמי שהשפיע על האם לערוך את ההסכם והצוואה הוא הבן, שהחליט לוותר על זכות עתידית בדירה כיורש כדי לקבל הלוואה מיידית שתאפשר לו להתאושש כלכלית.
לפיכך השופטת הורתה על קיום הצוואה וחייבה את הבן בהוצאות של 11,700 שקלים.
ב"כ התובע (הזוכה לפי הצוואה): עו"ד אושרי לנקרי
ב"כ הנתבע (המתנגד): עו"ד עדי סלומון, עו"ד גל שדה
עו"ד רונן טיב
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.