הורישה את המשק לבנה ולנכדה – רמ"י התנגדה ונדחתה

הרשות טענה שצוואת המנוחה עומדת בניגוד לנהליה שלפיהם אין לפצל זכויות בנחלה. השופט: "עם כל הכבוד, אני לא כפוף לנהלים שלך"

אישה שהלכה לעולמה הותירה אחריה צוואה שלפיה אחד מנכדיה יירש את המשק שלה, בכפוף לכך שתינתן לבנה – דוד של היורש – זכות מגורים בנחלה עד שארית ימיו. רשות מקרקעי ישראל התנגדה לרישום הזכויות על-פי הצוואה נוכח נהליה שלפיהם אין לפצל נחלה בין כמה יורשים. השופט אלכסנדר רון דחה את ההתנגדות והורה על פתרון שעונה על האינטרסים של כלל המעורבים.

סבתו של התובע ואמו של הנתבע הלכה לעולמה לפני כ-3 שנים. טרם פטירתה היא חתמה על צוואה שלפיה הנכד שלה יירש את המשק שלה במושב גבעת יערים, בכפוף לכך שבנה יוכל להמשיך ולהתגורר בנחלה כל חייו.

כשנה לאחר מות סבתו הגיש הנכד את התביעה לבית המשפט בה עתר לקיים את צוואתה ככתבה וכלשונה. דודו אמנם לא שיתף פעולה עם ההליך אבל רמ"י, שצורפה אף היא כנתבעת, שיתפה גם שיתפה.

לטענת הרשות מוקד הבעיה נעוץ בהורשת המשק החקלאי לשני אנשים שונים, באופן העומד בסתירה לנהליה הקובעים שאין לפצל נחלה בין כמה יורשים. בפועל, טענה הרשות, המנוחה מינתה שני בעלי זכויות במשק – את בנה ונכדה – ואין לאפשר זאת.

לא פיצול

השופט רון כתב אמנם שכלל "אי הפיצול" של נחלה הוא הגיוני ומקובל אלא שזה לא המקרה המתאים ליישומו. לדבריו, הכרה במעמד של בר רשות לדוד עד שארית ימיו מצד אחד, ובמעמד הנכד כיורש המשק מן העבר השני, אינה מהווה פיצול. הוא חידד כי מטרת הצוואה היא להבטיח את מגורי הדוד במשק עד יומו האחרון, כך שספק אם סעיף 114 לחוק הירושה – הקובע שרק אחד מבין כמה יורשים פוטנציאליים יירש משק חקלאי תוך פיצוי האחרים – רלוונטי במקרה זה.

השופט הוסיף שלשון הצוואה מתיישבת עם מסקנתו שלפיה אין כאן באמת פיצול. כך, הצוואה מורה שהנכד יירש את המשק בעוד לדוד תינתן זכות מגורים אישית מוגבלת לתקופת חייו, תוך שנקבע מפורשות בצוואה שהזכות אינה ניתנת להעברה. "וכי זהו פיצול חלקה?!", תהה השופט.

בהתייחסו לטענת רמ"י שרישום הצוואה אינו מתיישב עם נהליה, כתב השופט כי "עם כל ההערכה ההכרה והמשקל שניתן לנהלי הנתבעת, אין בית משפט זה כפוף להם".

תוך שהדגיש את ערכו רם המעלה של קיום רצון המוריש הוא קבע שיש להיעתר לבקשת הנכד, אך זאת בכפוף למספר ניואנסים שישמרו על האינטרסים של כלל המעורבים. כך, השופט קבע כי הנכד יירשם כבעל הזכויות במשק בעוד דודו יירשם כ"בר רשות חלקי במעמד זמני" – זאת על מנת להבהיר שהמגורים במשק מוענקים לדוד עד שארית ימיו, אך לא מדובר בפיצול הנחלה. עוד קבע השופט שהנכד ודודו לא יוכלו למכור את המשק לגורם שלישי, וכי במידה שיעשו זאת רמ"י תהיה רשאית שלא לכבד את העסקה.

לבסוף קבע השופט שעקרון סופיות הדיון לא יחול על פסק הדין. במלים אחרות: אם מי מהצדדים יחשוב בעתיד שנעשה לו עוול כתוצאה מההחלטה – הוא יוכל לפנות שוב לבית המשפט ופנייתו לא תידחה רק מפני שהעניין כבר נדון. בכך, לדברי השופט, ניתן מענה לשמירת האינטרס הציבורי אשר לטענת רמ"י נפגע כתוצאה מרישום הצוואה.

• ב"כ הנכד: עו"ד אבלה
• ב"כ רמ"י: עו"ד סבג מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

עו"ד אופיר מלך עוסק ב- מקרקעין ונדל"ן ומושבים וקיבוצים
** הכותב לא ייצג בתיק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.