ביהמ"ש חייב באחרונה את "פרץ בוני הנגב" לפצות את הרוכשים בגין ליקויי בנייה בדירתם, אף שלא רכשו ממנה את הדירה. לקביעתו, האחריות כלפי הרוכש המקורי תקפה גם לגבי "רוכש משנה".
בני הזוג רכשו דירה בכפר יונה ביולי 2009. מדובר בדירת "יד שנייה" שנרכשה על ידי המוכרים (הבעלים הקודמים) מהחברה הקבלנית "פרץ בוני הנגב" ונמסרה להם ב-2007.
נתקלת בליקויים?
עו"ד ליקויי בנייה
עם הזמן גילו הרוכשים ליקויי בנייה חמורים בדירתם הכוללים בין היתר בעיות וניקוז. מאחר שהדירה נרכשה על ידם בסך הכל כשנתיים לאחר שנבנתה, הם פנו בעניין לחברה הקבלנית אולם לטענתם, היא לא תיקנה את הליקויים למעט מספר עבודות חלקיות שהעלימו את הבעיות באופן זמני.
ארבע שנים לאחר רכישת הדירה, הגישו בני הזוג תביעה לבית המשפט השלום בתל אביב נגד "פרץ". הם טענו כי החברה בנתה את הבניין באופן רשלני ולקוי, בניגוד להתחייבויותיה ובניגוד לתקנים, תוך שהעסיקה עובדים ברמה ירודה.
בני הזוג עתרו לפיצויים בגין הליקויים שעלות התיקון שלהם הועמדה על ידי מומחה מטעמם על כ-180 אלף שקל. בנוסף לכך, הם גם דרשו בין היתר פיצויים בגין עוגמת נפש ואובדן הנאה מהדירה.
החברה טענה מנגד כי בהסכם הרכישה שנחתם מול הבעלים הקודמים, התובעים ויתרו על כל טענה לעניין מום, פגם או אי התאמה בדירה. החברה הסכימה לבצע את התיקונים בדירה לפנים משורת הדין, שכן לטענתה, התובעים רכשו את הדירה מ"יד שנייה" ואינם יכולים לדרוש ממנה את הפיצוי שש שנים לאחר הבנייה, ואף שכלל לא התקשרה עימם בחוזה.
על כל פנים, במידה שאכן קיימים ליקויים סכום התביעה מופרז. לפי חוות דעת מומחה מטעם החברה, תיקון הליקויים יעלה לכל היותר כ-9,500 שקל בלבד.
לאור הפערים המשמעותיים של חוות דעת הצדדים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו שהעמיד את שווי נזקי הליקויים בדירה בסך של 109,100 שקל.
יפצו, לא יתקנו
השופטת עידית ברקוביץ הכירה בזכות התביעה נגד "פרץ בוני הנגב" בהתאם להוראות חוק המכר, הקובעות כי האחריות של המוכר כלפי רוכש הדירה תקפה גם לגבי היחסים בין המוכר לקונה המשנה, והתובעים הם בגדר "קונה משנה".
השופטת התייחסה לעניין סעיף הוויתור שבהסכם וקבעה "כי ויתור על כל תביעה בגין ליקויים ופגמים שלא פורטו בהסכם מכר עשוי להיות חסר תוקף".
לאחר שהשופטת עיינה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ומצאה כי היא יסודית ומקיפה, היא קבעה כי לא קיימות נסיבות חריגות המצדיקות סטייה גורפת מקביעותיו של המומחה. עם זאת, השופטת הפחיתה מעלות התיקונים נזקים מסוימים שלא הוכחו כנדרש.
השופטת הוסיפה כי כעקרון התובעים אמורים לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, אך במקרה זה אף שלא הוכח כי עשו זאת אין מקום להמיר את הפיצוי בתיקון – וזאת כדי למנוע סכסוך משפטי נוסף בהמשך הדרך "נוכח היחסים העכורים בין הצדדים".
לסיכום, השופטת הביאה בחשבון את הפגיעה המתמשכת באיכות חיי התובעים ובמידת הנאתם מהדירה, והורתה לחברה לפצות את התובעים ב-95,9013 שקלים ולשלם להם הוצאות משפט ושכ"ט בסך של 16,700 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד דן גור
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גור טננבאום
* עורך דין ניר בחרי עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.