החוב של המוכר לעירייה יחכה: הערת האזהרה שרשמה הקונה גוברת

ביהמ"ש המחוזי קבע שהערת האזהרה שרשמה הקונה על הדירה בעכו גוברת על שעבוד שרשמה העירייה באיחור של שבע שנים.

עסקה לרכישת דירה בעכו נחתמה באוקטובר 2014. כעבור יומיים נרשמה לטובת הקונה הערת אזהרה על הדירה. בינואר 2015 פנתה הקונה לעיריית עכו כדי לקבל אישור שלמוכר אין חובות לעירייה על הדירה, על מנת שתוכל לפעול להעברת הרישום בטאבו, וקיבלה אישור זמני עד לסוף פברואר 2015.

רוכשים דירה?

פנו ל- עורך דין מכר דירה

אלא שכשהיא ניגשה לטאבו התברר לה שכחודש אחרי שהערת האזהרה נרשמה לטובתה, רשמה העירייה שיעבוד על הדירה על חובות שהיו למוכר בנכס אחר. שעבוד, משמעותו, רישום המציין שבעל הדירה חייב כספים ומטרתו להבטיח את תשלומם.

הקונה הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה וטענה שהערת האזהרה שנרשמה לטובתה עדיפה על השעבוד שרשמה העירייה מאוחר יותר, ולכן ביקשה למחוק אותו.

עיריית עכו טענה שהחוזה שנחתם בין הקונה למוכר הוא פסול, מכיוון שעל הדירה יש הערת אזהרה כבר מ-2010 לטובת המדינה, והקונה לא צירפה אישור מרשות מקרקעי ישראל להעברת הדירה אליה, למרות ההערה, לכן החוזה בטל.

בנוגע לשעבוד היא טענה שהוא מכוח חוק ויש לו עדיפות על זכויות הקונה. העירייה הסבירה שהאישור שהקונה קיבלה מהעירייה בסה"כ אומר שעל הנכס הספציפי אין חובות עירייה, אולם זה לא אומר שלמוכר אין חובות על נכס אחר.

על משמעות הערת האזהרה

השופט חננאל שרעבי קבע שהערת האזהרה למעשה נחשבת לשעבוד ממש כמו זה שהעירייה רשמה. מאחר שהערת האזהרה נרשמה לפני השעבוד של העירייה, אין זה צודק לתת לעירייה עדיפות. לפיכך, יש לבטל את השעבוד שנרשם לטובתה. כלומר, הערת האזהרה שרשמה הקונה גוברת.

השופט מתח ביקורת על התנהלות העירייה, שכן לטענתה החוב של בעל הנכס  העומד על סכום של 158 אלף שקל נוצר החל מ-2007. אם כך, שאל השופט שרעבי, מדוע המתינה העירייה זמן רב כל כך לרשום את השעבוד, כשיכולה הייתה לשער שימכור את הדירה למישהו אחר, וכך לא תוכל בכלל לגבות את החוב.

השופט גם תמה מדוע העירייה לא טרחה להראות אלו ניסיונות נעשו במהלך השנים כדי לגבות את החוב מהחייב.

השופט ציין לטובת הקונה שהיא, לעומת העירייה, הזדרזה לרשום את הערת האזהרה על הנכס בסמוך לחתימה על החוזה כדי למהר ולהבטיח את זכויותיה על פני כל אחד אחר, כולל העירייה.

לאור האמור פסק השופט כי יש להסיר את השעבוד שנרשם לטובת העירייה, שגם חויבה בהוצאות משפט בסך 8,000 שקל.  המשמעות היא שהקונה תוכל לרשום כעת את הנכס על שמה בלשכת רישום המקרקעין.

• ב"כ המבקשת: עו"ד אביה לביא 
• ב"כ המשיבה: עו"ד כנרת הדר

* עו"ד שרית דהן כהן עוסקת בדיני מקרקעין

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.