"מגדל" – שאצלה צבורים הכספים – ביקשה להעבירם בהפחתת חובות שצבר החייב על הלוואות שלא החזיר אבל לא הוכיחה שעמדה בתנאי החוק שמאפשרים זאת.
רשמת בית המשפט המחוזי בנצרת, השופטת תמר נסים שי, קיבלה לאחרונה בקשה של חייב בפשיטת רגל והורתה לחברת הביטוח מגדל להעביר לקופת הנושים את כספי ביטוח המנהלים שלו, מבלי לקזז מתוכם חוב על הלוואות שנטל ממנה ולא החזיר. בעקבות החלטה זו התאפשר לחייב לעמוד בתנאים שהוצבו לו כדי לזכות בהפטר כולל מחובותיו.
לפני כ-3 שנים אישר בית המשפט מתן הפטר מותנה לחייב בפשיטת רגל אם יפקיד 150 אלף שקל בקופת הנושים, בין השאר באמצעות מימוש הזכויות הפנסיוניות שלו.
בעקבות זאת פנה החייב ל"מגדל", וביקש ממנה להעביר את כספי ביטוח המנהלים שלו לקופה. החברה אמנם הסכימה לעשות זאת אך דרשה לקזז מהכספים חוב של כ-17,000 שקל שצבר החייב בכך שלא עמד בהחזרי הלוואות שנטל ממנה.
בבקשה שהגיש החייב לבית המשפט כדי שיורה ל"מגדל" להעביר את הכספים במלואם, הוא טען כי מאחר שהחברה לא הגישה תביעת חוב בתיק פשיטת הרגל היא לא זכאית לקזז כספים שלמעשה ייגרעו משאר הנושים. בנוסף הוא טען כי החברה לא הוכיחה שעמדה בהוראות החוק שעליהן היא מסתמכת בדרישתה.
מנגד, מגדל טענה כי את ההלוואות היא העניקה לחייב בהסתמך על הכספים שצבר בקופת הגמל וכי בהסכמי ההלוואה החייב הסכים מראש לכך שתקזז את הכספים על יתרות הלוואה לא מסולקת. החברה הפנתה להוראות החוק וטענה כי היא נחשבת ל"נושה מובטחת" שלא חייבת להגיש תביעת חוב כדי לזכות במה שמגיע לה.
נטל ההוכחה – על הקופה
אך השופטת תמר נסים שי, שמשמשת כיום כרשמת בבית המשפט המחוזי, החליטה לקבל את בקשת החייב.
השופטת ציינה כי קופה שרוצה לקזז כספי הלוואה מתוך כספים פנסיוניים צריכה לעמוד בתנאים מסוימים המנויים בתקנות המסים ובפקודת פשיטת הרגל – אך היא לא צלחה את המשוכה הזו.
השופטת קבעה כי למעשה, מגדל לא טרחה אפילו לנסות להוכיח זאת – היא לא צירפה תצהיר, לא שלחה נציג מטעמה לדיון בבקשה ולא הגישה תגובה לטענות החייב בנושא – אף שקיבלה את הזכות לעשות זאת.
כך למשל, לגבי זכות הקיזוז לפי תקנות המסים השופטת כתבה כי החברה "אמנם מפנה לתקנה לצורך ביסוס מעמדה, אולם מעבר לכך לא הוסיפה מאום, אף שהנטל עליה להוכיח את התקיימות כל דרישות התקנה", כתבה השופטת ופסקה כי בנסיבות אלה היא לא זכאית ליהנות מהזכויות שהוקנו לה בהסכמי ההלוואות.
השופטת אמנם דחתה את טענת החייב כי העובדה שמגדל לא הגישה תביעת חוב שוללת ממנה את הזכות, אך בהיעדר הוכחות לכך שמגדל עומדת בתנאי פקודת פשיטת הרגל למימוש זכות הקיזוז שלה כ"נושה מובטחת" – אי אפשר להיענות לדרישתה.
לנוכח הדברים האמורים השופטת חייבה את מגדל להעביר בתוך 30 יום את כלל הכספים הצבורים לטובת החייב לקופת הנושים, ולשאת בהוצאות משפט של 3,000 שקל. לצד זאת, השופטת ציינה כי מגדל יכולה לדרוש את החזר החוב כלפיה באמצעות הגשת תביעת חוב בתיק פשיטת הרגל.
* עו"ד אליהו כהן מייצג בהליכי פשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.