בנותיה של קשישה כבת 84 הצליחו להוכיח כי אמן לא מסוגלת לדאוג לענייניה וחשופה לניצול והשתלטות עוינת מצד האחיין שלה. ביהמ"ש החליט למנות לה אפוטרופסיות.
סכסוך קורע לב בין אם קשישה לבין שתי בנותיה בעקבות הידרדרות במצבה הקוגניטיבי הוכרע לפני כשבוע בבית המשפט למשפחה בתל-אביב. השופטת שפרה גליק נענתה לבקשת עוה"ד של הבנות, זאב ולנר, למנות לאימן אפוטרופוס מאחר שהיא אינה מסוגלת לדאוג לעצמה וישנו חשש מפני האחיין שלה שמימן מכספה פרויקט בנייה עצום תוך החתמתה על ערבויות.
הסכסוך בין האם (84) לבין בנותיה התגלע בשנה שעברה לאחר שהאם עברה ניתוח שהשתבש ומאז היא בטוחה שהבנות מייחלות למותה. התנהגות האם והיעלמות כספים רבים מחשבונה עוררו את חשדן של הבנות כי בן דודן – שיזם פרויקט בנייה גדול במימון אמן – מנצל את מצבה הבריאותי הירוד.
משכך, הן הגישו באמצעות עו"ד ולנר תביעה להתמנות כאפוטרופסיות של אמן. לתביעה צורפה חוות דעת נוירולוגית שהעידה כי אמן סובלת מדמנציה (שטיון) ומבעיות זכרון.
התובעות הבהירו כי הן אוהבת את אמן ודואגות לה אולם מצבה הנוכחי חושף אותה לניצול מצד בן דודן, שהשתלט על כל ענייניה, לווה ממנה מיליוני שקלים ואחראי לבידודה ולמינוי עורכי הדין שמייצגים אותה.
האפוטרופסיות הזמניות שמונו לאם במסגרת ההליך תמכו בתובעות וציינו כי עורכי הדין של האם מנעו מהן לתקשר איתה, וכי הן מאוד מוטרדות מהמצב כיוון שהתרשמו שאין לה יכולת לנהל את ענייניה הכלכליים.
הפגמים בחוות הדעת נחשפו בחקירה
האם כמובן התנגדה למינוי, תוך שציינה כי היא צלולה וכשירה ואף צירפה חוות דעת התומכת בעמדתה. היא טענה כי כל הכספים שהוציאה נועדו לצרכיה וכי בנותיה מרגיזות אותה ודווקא האחיין שלה דואג לה.
בעקבות חוות הדעת הסותרות שהוגשו בתיק מינתה השופטת גליק מומחה שסבר כי האם אינה זקוקה לאפוטרופוס. אלא שחוות דעת זו קועקעה בחקירתו הנגדית של עו"ד ולנר שהוביל את המומחה להודות כי שגה.
ממצאים אלה הובילו את השופטת גליק להעדיף, באופן חריג ונדיר יש לציין, את חוות הדעת מטעם התובעות על פני חוות דעתו של המומחה מטעמה.
מלבד העובדה שהמומחה הודה לבסוף כי הנתבעת אינה כשירה להחליט לגבי ענייניה הכלכליים, השופטת מצאה בחוות דעתו פגמים לאחר שהסתבר כי נשענה רק על נתונים שהוצגו על ידי עורכי הדין של הנתבעת תוך התעלמות מנתונים חשובים שהעלו כי הנתבעת לא יודעת כמה נכסים יש לה, על מה היא חתומה, מהן זכויותיה ואפילו לא זוכרת באיזה בית ספר למדה.
השופטת מצאה כי הנתבעת סובלת מבעיות בריאות וזכרון, נמצאת בבידוד חברתי ותלויה באופן מוחלט בזולת, וליתר דיוק באחיין שלה ש"על פיו יישק דבר", וזאת כאשר "אין ספק שיש ניגוד עניינים מובנה בין תפקידו בפרויקט ובין דאגתו (לפחות לכאורה) לנתבעת".
בנסיבות אלה השופטת הגיעה למסקנה כי הנתבעת אינה יכולה לדאוג לעצמה וחשופה לניצול מצד "גורמים שלישיים המבוססים אותה מן הסביבה", תוך שליחת רמז עבה לאחיין.
לפיכך, השופטת מצאה לנכון להגן על הקשישה ולמנות את האפוטרופסיות הזמניות כקבועות. כדי שלא להחריף את הקרע במשפחה, לא נפסקו הוצאות לטובת התובעות.
- ב"כ התובעות: עו"ד זאב ולנר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אורלי לוי ברון
- האפוטרופסיות: עו"ד ענת רוזנבאום, עו"ד נעה בן ארי
- ב"כ משרד הרווחה: עו"ד שירי כהן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.