בת 86 ערכה צוואה בפני נוטריון בה הורישה את כל רכושה לכמה מנכדיה, ונישלה את שלושת בניה ונכדים אחרים. בית המשפט קבע שאביהם של הזוכים היה מעורב בעריכת הצוואה
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל מבית המשפט למשפחה בתל אביב ביטלה לאחרונה צוואה שעליה חתמה אם לשלושה ב-2018 ובה הורישה את רכושה לילדיו של בנה הצעיר. היא קבעה שהבן היה מעורב בעריכת הצוואה, בין היתר בכך ששילם לנוטריון עליה. השופטת ציינה שהבן ניסה להרחיק את עצמו מהצוואה בכך שרשם את ילדיו כזוכים, אך הוא נחשב "זוכה" לצורך העניין כך שהמעורבות שלו מובילה לפסילת הצוואה. עוד נקבע כי ניכר שרצונה האמיתי של המנוחה היה לחלק את רכושה באופן שווה בין ילדיה.
המנוחה הייתה אם לשלושה בנים. ב-1988 הלך בעלה לעולמו. ב-1993 היא ערכה צוואה שבה ציוותה את רכושה לשלושת הבנים בחלקים שווים. במהלך השנים נולד לבן הבכור ילד אחד, לבן האמצעי נולדו שני ילדים ולבן הצעיר ארבעה ילדים, שאחד מהם נפטר בטרם עת.
לפני כ-6 שנים, כשהמנוחה הייתה בת 86, היא ערכה צוואה נוספת בפני נוטריון בה הורישה את כל רכושה, כולל דירה וכספים בבנק, לשלושת ילדיו של הבן הצעיר. היא נפטרה ב-2020, בגיל 88.
שני בניה הגדולים התנגדו לקיום הצוואה המאוחרת. הם טענו כי בשל מצבה הבריאותי והפיזי של האם, שכלל בעיות ראיה, נפילות חוזרות ונשנות, בלבול ובעיות זיכרון, היא לא הייתה יכולה להבין על מה היא חותמת. הם ציינו שהחל מ-2017 האם גם לא הייתה יכולה להתנייד בכוחות עצמה והם הסיעו אותה ממקום למקום.
הנכדים הזוכים טענו בתגובה כי סבתם הייתה צלולה עד סמוך למותה ונסעה בתחבורה ציבורית. הם הוסיפו כי היא ביקשה להיטיב עימם לאחר שאיבדו את אחיהם ולנוכח המצב הרגשי הקשה שאליו נקלעו הוריהם.
רצתה שוויון
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל מינתה מומחים לבדיקת מצבה הרפואי של האם במועד עריכת הצוואה. מומחה בתחום הפסיכיאטריה קבע שהמנוחה ידעה להבחין בטיבה של הצוואה ומומחה בתחום העיניים אישר שהיא הייתה מסוגלת לקרוא את הצוואה.
חרף מסקנות המומחים, השופטת הבהירה שמחוות הדעת עולה שבמועד עריכת הצוואה מצבה של המנוחה לא היה מניח את הדעת בלשון המעטה ושהיא סבלה מבעיות זיכרון, בעיות שיווי משקל, הזניחה את עצמה והתקשתה להתנייד עצמאית.
בהמשך לכך קבעה השופטת שטענות הנכדים כי סבתם הייתה צלולה ועצמאית לא מתיישבות עם חוות הדעת של הפסיכיאטר ואף לא עם דברי אחד העדים מטעמם שלפיהם המנוחה לא הייתה יכולה לנסוע באוטובוסים.
לקביעתה, בנה הצעיר של המנוחה נטל חלק בעריכת הצוואה ומדובר בפגם שכן יש לראות בו כ"זוכה" לפי חוק הירושה. השופטת הגיעה למסקנה זו מתוך מצבור של ראיות, ובין היתר מחשבונית של הנוטריון שנערכה לטובת הבן ביום חתימת הצוואה, ממנה עולה כי הוא נכח במקום.
השופטת הוסיפה שמהעדויות הרבות עלה כי למנוחה היה חשוב שילדיה יהיו בקשר טוב וכי היא ביקשה להוריש את רכושה לשלושתם באופן שווה.
בסיכומו של דבר השופטת ביטלה את הצוואה והורתה לקיים את הצוואה המוקדמת.
הנכדים חויבו בהוצאות בסך 50,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יעקב עופרי אוזן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.