יזמית תמ״א 38 התגלתה כחסרת ניסיון – ההסכם בוטל

פרויקט חיזוק של בניין ברמת גן תקוע מאז 2010. בית המשפט קבע שהחברה היזמית הטעתה את הדיירים כשמסרה להם שאת הפרויקט תבצע חברה אחרת ותיקה ומנוסה

בבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבלה לאחרונה תביעה לביטול הסכם תמ״א 38 שהגישו דיירים ברמת גן נגד חברה קבלנית. בפסק הדין נקבע כי החברה הציגה לדיירים מצג שווא שלפיו עומדת מאחוריה חברה ותיקה ומוכרת בתחום חיזוק מבנים. בפועל, כחודשיים לאחר חתימת ההסכם החברה האחרת יצאה מהתמונה.

ב-2010 נחתם הסכם לביצוע עבודות חוק ושיפוץ לפי תמ״א 38 בבניין בן 13 דירות ברמת גן מול חברת ״די.סי.אס חיזוק מבנים״.

התובעים בעלי הזכויות ב-7 דירות בבניין, ביקשו לשחרר אותם מההסכם. הם טענו כי ההסכם הושג תוך מצג שווא מטעה כאילו מי שיבצע אותו הוא חברה בעלת מוניטין וניסיון. 

הם ציינו כי מנהל הנתבעת, שהוקמה רק חודשיים לפני חתימת ההסכם, הציג את החברה כחברת בת של חברת ״די.סי.אס הנדסה״, חברה וותיקה ומוכרת בתחום החיזוק. על פי האמור בהסכם, חברת האם הייתה אמורה לשמש כקבלנית הפרוייקט, בעוד מנכ״ל חברת האם אמור היה לשמש כמפקח הפרוייקט.

בפועל, זמן קצר לאחר ההסכם נותר מנהל הנתבעת בעל המניות היחיד בחברה הבת והם מצאו עצמם מתנהלים מול חברה חסרת ניסיון. התובעים הדגישו כי לו היו מודעים לכך שהנתבעת תבצע את הפרויקט לבדה, לא היו חותמים על החוזה. 

זאת ועוד, ההסכם בטל מכיוון שלא התקיימו התנאים המתלים שנקבעו בו. כך, על פי אחד התנאים היה על החברה להגיש בקשה להיתר בנייה בתוך 6 חודשים ולקבל היתר בתוך 12 חודשים לאחר מכן. על אף זאת, עד היום טרם ניתן היתר בנייה.

החברה טענה כי הסיבה לעיכוב בקבלת היתר הבנייה היא מצג שווא מצד הדיירים, שלא גילו כי הבעלות במקרקעין עליהם בנוי הבניין היא של עיריית רמת גן והתובעים רק חוכרים את הדירות. מצב זה בתוספת העובדה שעל החלקה בנוי בניין נוסף ושני הבניינים נרשמו כבית משותף מורכב יצר תסבוכת וגרם לעיכוב.  

החברה הכחישה את טענות התובעים שלפיהן ״החברה האם״ הייתה אמורה להיות הקבלן המבצע של הפרויקט וטענה כי הדבר נסתר לפי אחד הסעיפים בהסכם. 

הפרה יסודית

השופטת עידית ברקוביץ מבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבה כי הלכה למעשה, היתר בנייה לא ניתן עד היום, כך שהתנאי בדבר מתן היתר בניה בתוך 18 חודשים ממועד חתימת ההסכם לא התקיים.

השופטת דחתה את ניסיון הנתבעת להטיל את האחריות לעיכוב על התובעים וכתבה כי היא הייתה חייבת לבצע בדיקות בסיסיות ולהכיר את המצב התכנוני והמשפטי של הבניין. 

בנוסף קיבלה השופטת את טענת התובעים בדבר המצג השווא וציינה כי שמה של החברה הנוספת דומה מאד לשמה של החברה הנתבעת ויש בו כדי להטעות את התובעים, אשר לא בהכרח היו יכולים להבחין בין החברות. ״התובעים ניאותו להצטרף לפרוייקט מתוך הנחה כי המדובר בחברה בעלת ניסיון עם מנהלים בעלי ניסיון בתחום החיזוק״. 

עוד קבעה השופטת כי לנתבעת אין בכלל ניסיון בפרויקטים של חיזוק וגם אין יכולת כלכלית לשאת על כתפיה את הפרויקט. 

בסיכומו של דבר קבעה השופטת שההסכם בטל וחסר תוקף. 

לא ניתן צו להוצאות. 

• ב״כ התובעים: עו"ד טיקוצקי ו/או עוה"ד דורון ו/או עוה"ד גרשגורן ו/או עוה"ד איתן
• ב״כ הנתבעת: עו"ד מוריאנו

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.