העובד הצעיר נפל מהסולם כשהתקין מערכת אזעקה בבית עסק. מעסיקו ובעל העסק התנערו מאחריות בטענה שהעובד כלל לא היה אמור לטפס על סולם. ביהמ"ש פטר את בעל העסק מאחריות, אך למעסיק הסיפור הזה יעלה לא מעט.
מתקין מערכות אזעקה, העסיק צעיר בן 19, חסר ניסיון, שיעזור לו בעבודתו. במרץ 2007, החודש השני לעבודתו, יצאו הצעיר והמעסיק להתקין מערכת אזעקה עבור בית עסק.
נפגעת בעבודה?
פנה/י ל- עו"ד תאונות עבודה
במהלך העבודה, המעסיק עזב לזמן מה את העובד הצעיר לעבוד לבדו. בזמן הזה, העובד הספיק לעלות על סולם וליפול. הוא פונה לביה"ח נהריה ואובחן עם שברים בשתי חוליות בגב.
בשנת 2008 הגיש העובד תביעה לבימ"ש השלום בקריות נגד המעסיק ונגד בעל העסק. העובד טען כי מעסיקו אחראי להתרחשות התאונה משום שלא סיפק לו סולם תקין, לא דאג שאדם נוסף יחזיק את הסולם, לא השגיח על אופן ביצוע העבודה ואף לא הדריך אותו על כללי הבטיחות בעבודה עם סולם.
לדבריו, גם בעל העסק – מזמין העבודה – אחראי לנזקיו, משום שסיפק לו סולם לא תקין, ונמנע מלנקוט באמצעים למניעת התאונה.
המעסיק טען להגנתו, כי הסולם כלל לא שייך לו, והתובע עלה עליו על דעת עצמו ובניגוד להוראותיו הברורות. בשלב מאוחר יותר בהליך, הוא גם הציג פתאום מסמך ויתור של התובע על כל תביעה ממנו.
לטענת מזמין העבודה, הסולם שממנו נפל התובע לא שייך גם לו. לשיטתו, התובע כנראה לקח ללא ידיעתו סולם שמצא מחוץ לבית העסק, השייך לנגריה סמוכה.
ציפה שימתין בחוסר מעש?
השופטת פנינה לוקיץ' שוכנעה כי הסולם שממנו נפל התובע לא שייך למי מהנתבעים, וכי שניהם לא ידעו על השימוש שנעשה בו, ובשלב הזה דחתה את התביעה נגד בעל העסק.
לגבי המעסיק, קבעה השופטת, הסיפור שונה: עליית התובע על הסולם נעשתה כחלק מעבודתו ועל מנת לבצע את הוראות המעסיק, ואין לזקוף לחובת התובע את העובדה שחיפש סולם כדי להמשיך לעבוד ולא להמתין בחוסר מעש לשובו של המעסיק.
השופטת הוסיפה, כי על מנת להטיל את האשם לנפילה ולנזק על העובד, על המעסיק להוכיח כי העובד ביצע מעשה רשלני בדרגה גבוהה מאוד. אלא שהמעסיק לא הצליח בכך: המעסיק התרשל בכך שלא סיפק לעובד סולם מתאים לעבודתו, השאיר אותו לעבוד לבדו ולא הדריך אותו כי עליו להיעזר באדם נוסף בעת השימוש בסולם.
למרות קביעה זו, החליטה השופטת לזקוף גם לתובע אחריות בשיעור של 15% על נזקיו. זאת, משום שלסברתה, אדם סביר יכול וצריך לצפות את הסכנה שבעבודה על סולם הנשען על קיר ללא תמיכה ולנקוט באמצעי זהירות בסיסיים, כמו עזרה ותמיכה מאדם נוסף.
לאחר שאמדה את נזקי התובע, בהם הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' וכאב וסבל, היא קבעה שהם מסתכמים ב-168,892 שקלים. לאחר הפחתת האשם התורם של התובע, חויב המעסיק לשלם לתובע 143,558 שקלים בניכוי תגמולים שקיבל מביטוח לאומי. המעסיק ישלם גם שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהפיצוי ויישא בהוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד נ. בולוס
- ב"כ הנתבעים: עו"ד י. ברג, עו"ד ש. ברג
* עו"ד אייל בן ישי עוסק בדיני נזיקין ותאונות עבודה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.