האיש טען שהכנסת סיימה את שירותו בשל "נוהל" שנקבע בחוסר סמכות. בית המשפט הבהיר כי לא ניתן להשאיר אותו בתפקידו רק בשל מוצאו הבדואי, אך קבע שקצין הכנסת אינו רשאי לקבוע נהלים, וביטל את ההחלטה על סיום שירותו.
לאחר כשבע שנות שירות בשירות משמר הכנסת, ביקש האיש – בן למשפחה בדואית – להאריך את שירותו וסיפר כי הוא גאה להיות הבדואי היחיד במשמר. אלא שבקשתו נדחתה בנימוק שלקצין הכנסת אין אפשרות להאריך את שירותו בהתאם ל"נוהל" במקום, המגביל את תפקידו למקסימום חמש שנים.
על פי אותו "נוהל", הדרך היחידה בה ניתן היה להאריך את תקופת שירותו של האיש הייתה להעבירו לתפקיד "מזכה", דוגמת אבטחת חברי כנסת או תפקיד פיקודי.
פיטרו אתכם שלא כדין?
פנו ל-פורום עבודה של אתר פסקדין
לאחר ששוחרר מתפקידו, דרש האיש לקבל לידיו את ה"נוהל". במקום זאת, הוא קיבל מכתב בו צוין שההחלטה לסיים את שירותו לא נתמכת בנהלים כתובים, אלא לפי "נוהג", שלפיו מתנהל משמר הכנסת מזה שנים.
בינואר 2015 הגיש האיש עתירה נגד הכנסת וקצין הכנסת לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.
לטענתו, ה"נוהל" הוא גורף ובלתי סביר, והתקבל בחוסר סמכות. בנוסף, הנוהל אינו מבטיח ייצוג הולם לבני האוכלוסיה הערבית, המהווים לדבריו פחות מ-1% מאנשי המשמר.
לדברי המשיבים, הנוהל נועד לצורך "ריענון השורות" בשל חשש משחיקת אנשי המשמר. בנוסף הם טענו כי נתנו לעותר הזדמנות להתמודד על תפקיד "מזכה", אותה לא ניצל.
לשיטתם, גם אם הנוהל אינו כתוב, הרי שהוא ידוע ומוכר לכל אנשי המשמר.
בנוגע לייצוג בני המיעוטים, נטען כי מאחר שתפקידי אבטחה מחייבים רקע של שירות צבאי קרבי, שיעור המשרתים הלא-יהודיים מוגבל בצורה משמעותית.
נהלים צריך לכתוב
"הכנסת הינה קודש הקודשים של הפוליטיקה הישראלית", כתב נשיא בית המשפט השופט דוד חשין, והדגיש את החשיבות בבחירתם הפרטנית של אנשי המשמר, שתפקידם לשמור על נבחרי הציבור.
מכאן, קיבל את השופט את טענת המשיבים, שלפיה לא ניתן היה להשאיר את העותר בתפקידו אך ורק בשל השתייכותו לאוכלוסייה הזוכה לתת-ייצוג במשמר הכנסת.
אלא שטענה זו לא הכריעה את הכף: השופט קבע כי "עתירה זו מצביעה על קיומו של חוסר סבירות אינהרנטי בנוהל, מעצם היותו נוהג לא כתוב, המורכב ממקבץ של הוראות בעל פה והנחיות של מפקדי משמר הכנסת". נהלים צריך לכתוב ולפרסם, הדגיש השופט.
מי שהיה רשאי לקבוע את הנוהל הוא יושב ראש הכנסת, הסביר השופט, ותהה מדוע חשבו המשיבים כי קצין הכנסת רשאי לקבוע נהלים ולפעול לשינוי תנאי השירות.
לבסוף, קיבל השופט את העתירה וביטל את תוקפו של הנוהל. בהתאם, ביטל השופט את החלטת המשיבים לסיים את שירותו של העותר והורה להם לשלם לו הוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רוקסנה שרמן-למדי, עו"ד שרי אברמוב
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ד"ר גור בליי
* עו"ד ששון חורש עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.