אחיו של הבעל נתן לו כספים לרכישת מניות בחברה. בית המשפט קבע כי מדובר בחוב משותף. האישה תשלם לגיסה לשעבר קרוב לחצי מיליון שקל
בית משפט השלום בדימונה חייב אישה לשלם לגיסה לשעבר 474 אלף שקלים עבור החזר חצי מהלוואה שהעניק לבעלה לשעבר לצורך רכישת מניות בחברה שהחזיק, בתוספת הוצאות משפט. השופט מנחם שחק קבע כי מאחר שבהליכי הגירושים בין בני הזוג החברה נתפסה כרכוש משותף הרי שגם החוב עבור רכישת המניות הוא משותף.
ב-2012 העביר אח לאחיו 650 אלף שקלים כהלוואה לצורך רכישת המניות של השותף שלו בחברה שהחזיק. באותה תקופה האח שקיבל את ההלוואה היה נשוי אבל שנתיים לאחר מכן הוא ואשתו נפרדו והחלו לנהל הליכים משפטיים לחלוקת רכוש.
בתביעה שהגיש ב-2019 האח נגד גיסתו לשעבר, הוא טען כי היא צריכה להחזיר לו חצי מההלוואה שבשערוך להיום עומדת על 413 אלף שקלים. לטענתו, ההלוואה ניתנה לאחיו וגיסתו ביחד, כחלק מההתנהלות הכלכלית הזוגית המשותפת שלהם, והיא הייתה מודעת לכך שמדובר בחוב משותף.
הגיסה לשעבר טענה בתחילה כי לא הייתה זו הלוואה פרטית אלא הלוואה לחברה שביצעה "רכישה עצמית" של מניות. אבל בהמשך היא שינתה הטיעון וציינה כי היא לא אמורה לשלם את ההלוואה משום שניתנה לבעלה לשעבר באופן אישי, ללא ידיעתה וללא שום קשר אליה.
ענני הסערה לא נצפו
השופט מנחם שחק קבע כי לכאורה הנתבעת הייתה יכולה להוכיח שההלוואה ניתנה לחברה, שהיא אישיות משפטית נפרדת, ולכן החברה היא זו שצריכה לשלם אותה. אלא שהיא זנחה את הטענה הזו והתמקדה בטענה שמדובר בחוב פרטי של בעלה לשעבר.
בעניין זה, השופט קבע כי אין ספק שהחברה הייתה "חלק ממסת הנכסים הזוגית" גם אם המניות בה היו שייכות פורמאלית לבעלה של הנתבעת. ראשית, בתקופה שבה ניתנה "לא נצפו באופק ענני הסערה הזוגית". שנית, החברה הוקמה במהלך החיים המשותפים, כשבני הזוג היו יחד כבר קרוב ל-30 שנה. שלישית, הכנסות החברה שימשו לקיום משק הבית המשותף, כפי שהנתבעת עצמה אישרה.
השופט הוסיף עוד כי הנתבעת הודתה שהבטיחה לתובע שהיא ובעלה יחזירו לו את הכסף והתגייסה לשם כך לגביית חובות מלקוחות החברה. מעבר לכל אלה, החברה נכללה בהליך איזון המשאבים בין בני הזוג ושימשה בסיס לתשלומי האיזון שנקבעו במסגרתו.
בנוסף, השופט ציין כי מהעדויות עלה שהנתבעת הייתה מודעת לכך שבעלה היה זקוק להלוואה כדי לרכוש את חלקו של השותף ולהציל את החברה שמטרתה הייתה לפרנס את המשפחה.
"מכל האמור עולה באופן ברור דיו... כי החברה הייתה חלק ממצבת הנכסים המשפחתית, כך ראו אותה בני הזוג שניהם, התנהלותם הצביעה על כך, ואף בדיעבד, בעת חלוקת הרכוש, הם התייחסו אליה ככזו", כתב.
לפיכך נקבע כי מאחר שההלוואה שימשה לצורכי הגדלת האחזקות של התא המשפחתי בחברה, מדובר ב"נכס שלילי משותף". כלומר, החוב הוא חוב משותף ולכן הנתבעת צריכה לשלם חצי ממנו – בשערוך להיום. בנוסף להחזר של 413 אלף שקלים, חויבה הנתבעת בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 61 אלף שקלים.
עו"ד לאה לזנובסקי
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.