גבר נשוי חייב יותר ממיליון שקל לאישה שממנה נולד לו ילד מחוץ לנישואים. הניסיון של אשתו לסכל את גביית החוב בהוצאה לפועל כשל
בית המשפט המחוזי בתל-אביב שלל לאחרונה סופית את האפשרות לעכב מכירה של נכס מסחרי שעוקל לצורך כיסוי חוב של יותר ממיליון שקל שחייב גבר נשוי למאהבת שלו לשעבר ואם בנו מחוץ לנישואים. השופט נפתלי שילה דחה את טענת אשתו לבעלות בחצי מהזכויות בנכס מכוח הסכם ממון. נקבע כי לכל היותר היא יכולה לתבוע חצי מהתמורה על הנכס אבל אין לה כל זכות למנוע מהמאהבת לקבל את המגיע לה.
ב-2016 חתם הגבר על הסכם שעסק בזכויות הכספיות של המאהבת שלו והילד שהביאו יחד לעולם. כשנה לאחר מכן היא תבעה אותו כיוון שלא עמד בתנאי ההסכם והוא חויב לשלם לה 750 אלף שקל אבל לא מילא אחר פסק הדין. בעקבות זאת פנתה המאהבת להוצאה לפועל, הטילה עיקול על נכס מסחרי שבבעלותו וביקשה למנות כונס נכסים שימכור אותו.
בשלב הזה נכנסה אשתו לתמונה וטענה כי אי אפשר למכור את הנכס כיוון שחצי מהזכויות בו שייכות לה מכוח הסכם ממון. בעקבות זאת דחתה רשמת ההוצאה לפועל את בקשת המאהבת תוך שציינה כי מדובר ב"נכס בעייתי" שהזכויות עליו דורשות בירור. מצב זה התהפך בהמשך בבית המשפט למשפחה בעקבות ערעור שהגישה המאהבת – והמכירה אושרה.
אלא שהאישה לא השלימה עם ההחלטה והגישה עליה בקשת רשות לערער בבית המשפט המחוזי. בבקשה היא טענה כי לא ניתן לפגוע בזכויות שהוקנו לה בהסכם הממון עוד לפני שהעיקול הוטל, וכי מכירת הנכס תגרום לה "נזק כלכלי אסטרונומי".
אלימות משפטית
השופט נפתלי שילה אפילו לא נזקק לקבל את עמדת המאהבת (המשיבה) כדי לדחות את הבקשה. הוא הפנה להליכים קודמים שהתנהלו בין השלישייה שבהם צוין כי האישה ובעלה נוהגים כלפי המאהבת ב"אלימות משפטית" ומנסים בכל דרך למנוע ממנה מלקבל את המגיע לה.
השופט הסביר כי הסכם הממון העניק למבקשת זכויות ברכוש של בעלה אם וכשהנישואים יפקעו. נכון להיום הנכס שייך לו בלבד ואין לה זכויות קנייניות של בעלות. במילים אחרות, מדובר בהסכם שצפה פני עתיד ולא העביר לה את הזכויות בנכס באופן מיידי.
השופט הדגיש כי כוונת ההסכם היא שבמקרה של פרידה איזון המשאבים יבוצע בהתאם להוראות הסכם הממון. מכאן, שהמכירה כלל לא תפגע באישה שכן בבוא העת היא תוכל לנקוט בהליך משפטי כדי לקבל תשלום על זכויותיה.
עוד הוסיף השופט כי הסכם הממון חל על בני הזוג בלבד. הוא לא מחייב צד שלישי וודאי שאינו יכול למנוע מהמשיבה לנקוט בהליכים לגביית חוב כספי סופי ומוחלט. השופט ציין כי ב-3 השנים שבהן היא מנסה לקבל את המגיע לה תפח החוב ליותר ממיליון שקל ואין כל הצדקה לגרום לה עוול נוסף ולעכב את המכירה רק משום שהמבקשת טוענת שחצי מהתמורה עבורו הנכס שייכת לה. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בנכס מסחרי ולא בדירת מגורים.
לפיכך הבקשה נדחתה והמבקשת חויבה לשלם למשיבה הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 7,500 שקל.
עו"ד גילה עיני
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.