המדינה ביקשה חסינות מתביעת חיילת שנפגעה מינית – ונדחתה

החיילת הגישה תביעה נגד קצין שלטענתה ביצע בה מעשים מגונים ומעשי סדום ונגד משרד הביטחון. המדינה טענה שיש לדחות את התביעה נגדה על הסף אך השופט הבהיר שחסינותה מוגבלת

השופט אורי גולדקורן דחה לאחרונה בקשה של המדינה לסלק על הסף תביעה שהגישה נגדה חיילת לשעבר לפי החוק למניעת הטרדה מינית. החיילת טענה שקצין בקבע פגע בה מינית והותיר אותה עם נכות נפשית. לדבריה, המדינה אחראית לפצותה כמי שלא מנעה את המעשים. השופט הבהיר שאמנם למדינה עומדת חסינות מתביעות של חיילים שנגרם להם נזק גוף במהלך השירות, שכן הסעד מוסדר תחת חוק הנכים, אך במקרה זה החסינות אינה חלה שכן התביעה נגד המדינה מתבססת על נזק אחר: פגיעה בכבוד האדם, באוטונומיה ובפרטיות של התובעת.

התובעת סיפרה שבשנת 2016 שירתה תחת פיקודו של הנתבע, שהיה קצין בשירות קבע. לדבריה, הוא ביצע בה הטרדות מיניות, מעשים מגונים ומעשי סדום, אשר גרמו לה לתגובות פוסט-טראומתיות, לרבות חרדות, התקפי פניקה ודיכאון, ואשר בגינן נקבעה לה נכות רפואית על-ידי המוסד לביטוח לאומי.

נגד המדינה טענה התובעת כי בהיותה "מעסיק" כהגדרתו בחוק למניעת הטרדה מינית, לא מנעה את המעשים. היא ציינה שגורמי פיקוד בבסיס בו שירתה לא נקטו בצעד כלשהו, על אף שידעו, חלקם בפועל וחלקם בכוח, על מעשיו של הנתבע. 

התובעת עתרה לפיצוי בגין ראשי נזק של כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, אובדן הנאות חיים ופגיעה בקשר זוגי, הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת.

המדינה הגישה בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגדה, לאור כלל ייחוד העילה שבחוק הנכים וסעיף 6 שבחוק הנזיקים האזרחיים. היא הסבירה כי בהתאם לעיקרון ייחוד העילה פתוח בפני התובעת מסלול התביעה מכוח חוק הנכים ונחסמת בפניה האפשרות לתבוע את המדינה בגין נכות במסלול משפטי אחר.

היא טענה עוד כי התובעת אינה יכולה לטעון כי נגרמו לה נזקי גוף ולתבוע מהנתבע פיצוי בגינם, ובעת ובעונה אחת לתבוע את המדינה בלבד לפיצוי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק. 

פגיעה בכבוד האדם

השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה חזר אל דברי ההסבר של החוק למניעת הטרדה מינית, שלפיהם ״הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובזכותו לשוויון״. 

לדבריו, הפרעה נפשית או פוסט טראומה עשויים להיגרם כתוצאה ממעשים מגונים או מאחת החלופות האחרות של הטרדה מינית שבחוק, אולם אינם תנאי שאין בלתו לקיומה של פגיעה בכבוד האדם ובחירותו כתוצאה מהטרדה מינית. 

השופט הבהיר שבמקרה זה לתובעת נגרם גם נזק גוף (פגיעה נפשית) וגם פגיעה בכבוד, בפרטיות ובאוטונומיה. 

לדבריו, בעוד שנגד הנתבע עותרת התובעת לפיצוי כספי על נזקי גוף שיוכחו, ולחילופין - סעד סטטוטורי ללא הוכחת נזק בגין כל הטרדה מינית, הפיצוי הנדרש מהצבא אינו בגין נזק גוף, אלא הפיצוי הסטטוטורי בגין פגיעה בכבוד, בפרטיות ובאוטונומיה.

השופט הדגיש כי אין כל התנגשות בין תביעה נגד הפוגע לפיצוי בגין נזקי גוף לבין תביעה, במסגרת אותו כתב תביעה, נגד המעסיק, שהפר את חובתו על-פי החוק.

עוד הבהיר השופט כי היקף חסינות המדינה מוגבל לנזקי הגוף בלבד והיא אינה חסינה בכל הנוגע לעוולת הפרת חובה חקוקה (החוק למניעת הטרדה מינית) שגרמה לנזק אחר - פגיעה בכבוד האדם, באוטונומיה ובפרטיות.

בנסיבות אלה דחה השופט את הבקשה וחייב את המדינה בהוצאות בסך 5,000 שקל. 

• ב״כ התובעת: עו"ד אילן אורגד
• ב״כ הנתבע 1: עו״ד עודד סבוראי
• ב״כ המדינה: עו״ד ענאן איוב מפרקליטות מחוז חיפה - אזרחי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.