בית הדין לעבודה קבע שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק. בנוסף לפיצוי על הפער בין השכר שהייתה מקבלת כעובדת מדינה לבין השכר שקיבלה בפועל, העובדת זכתה גם לפיצוי על עגמת נפש
השופט עמיצור איתם קיבל לאחרונה תביעה של אישה שהועסקה בין השנים 2005-2016 כיועצת ומרצה להכשרה מקצועית במרכז שהופעל על ידי המדינה. השופט קבע שהתובעת הועסקה כנותנת שירותים אף שהמדינה הייתה צריכה להעסיק אותה כעובדת מן המניין כדי לחסוך כסף והדגיש שאופן העסקת התובעת היה פסול.
התובעת התקשרה עם המדינה כנותנת שירותים בין השנים 2005-2016. היא הועסקה כיועצת ומרצה בבית ספר להכשרה מקצועית למבוגרים "תל ארזה". מוסד זה היה בתקופה הרלוונטית מרכז הכשרה שהופעל על ידי המדינה.
לאחר סיום ההעסקה התעוררה מחלוקת בין הצדדים האם התקיימו יחסי עובד-מעסיק ומה תהיה המשמעות הכלכלית של קביעה כי אכן התקיימו יחסים כאלה.
השופט עמיצור איתם מבית הדין לעבודה בירושלים כתב כי התובעת הצליחה להוכיח באופן מובהק את קיומם של יחסי עובד ומעסיק בינה לבית המדינה. הוא ציין כי במוסד לימדו כתף אל כתף עם התובעת מורים לא מעטים שהיו עובדי מדינה בתקן. זאת ועוד, התובעת החליפה בתפקידה כיועצת במרכז עובדת מדינה בתקן.
״היה קיים אפוא מוסד שהפעילה המדינה, חלק מעובדיו - ללא אבחנה מקצועית או עניינית אלא משיקולים כלכליים בלבד - היו עובדי המדינה וחלקם הועסקו כיועצים חיצוניים״, כתב.
באשר למבחן ההשתלבות כתב השופט כי לפי העדויות תפקידה של התובעת היה משמעותי לפעילות המוסד וחלק אינטגרלי ממנו.
עוד ציין השופט כי הסממן היחיד של עבודה עצמאית היה הדיווח הפורמלי לרשויות המס והתשלום כנגד חשבוניות. אולם, בשאר הפרמטרים היה קיים דפוס מובהק של יחסי עובד ומעסיק. כך למשל, התובעת קיבלה שכר לפי שעות ואף נדרשה בחלק מהתקופה להחתים כרטיסי נוכחות. כמו כן, היא השתמשה בציוד ומתקנים של המדינה לגבי כל היבט שנדרש בעבודתה, קיבלה חדר קבוע במוסד, השתתפה בהשתלמויות מקצועיות, הוצגה במסמכים רשמיים ואף בשלט שנקבע במשרדה כעובדת המדינה והשתמשה בכתובת מייל של המדינה.
הוא הוסיף כי לא נסתרה גם טענת התובעת כי מנהלת הכספים במשרד אמרה לה במפורש שיותר זול למדינה להעסיק אותה כעצמאית אפילו אם תתבע את זכויותיה בעתיד.
בגדר מסתורין
באשר למשמעות הכספית של הקביעה כי מדובר ביחסי עובד מעסיק ציין השופט כי לפי חוות הדעת שהגישו שני הצדדים, אין מחלוקת שהבסיס לחישוב השכר החלופי הוא לפי השכר והזכויות של עובדת הוראה. ואולם, מאחר ששכר עובדי הוראה הוא ״בגדר מסתורין שגם בעיני יודעי ח"ן אינו מוצא חן״ - רבו הגרסאות ורבה גם המבוכה לעתים אצל מומחי שני הצדדים.
בכל הנוגע לחישוב השכר החלופי שהגיע לתובעת והשלכותיו הרוחביות על רכיבים של השתלמות, חופשות, הפרשות לפנסיה וגמל, חגים הודעה מוקדמת ופיצוי פיטורים, השופט מצא לנכון לקבל את חוות הדעת מטעם התובעת. זאת, על אף שגם היא לא הייתה נקייה מספקות בנושאים מסוימים.
בנסיבות אלה קבע השופט כי לתובעת מגיע פיצוי עבור התקופה שלא התיישנה, בגין ההפרש בין התמורה שקיבלה כנותנת שירותים לבין השכר החלופי לו טענה בסך 193,070 שקל.
בנוסף, ומאחר שאופן העסקת התובעת היה פסול ולמשך תקופה ארוכה יחסית, פסק השופט גם פיצוי לא ממוני בסך 85,000 שקל.
המדינה חויבה בנוסף בשכ״ט עו״ד והוצאות בסך 33,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד אחוה פודים
- ב״כ המדינה: עו"ד גילה אשכנזי
עו״ד ורד שדות
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.