נגד אדם שבנה יחידות דיור ללא היתר הוגש כתב אישום בחריגה מפרק הזמן המותר בחוק. בית המשפט קבע שמכיוון שלא התקבלה הסכמת היועצת המשפטית לממשלה להגשה באיחור, כתב האישום בטל
השופטת יהודית דורי דסטון הורתה לאחרונה על ביטול כתב אישום שהוגש נגד אדם שבנה יחידות דיור ללא היתר. כתב האישום הוגש בחריגה של 5 חודשים מעבר לפרק הזמן המותר בחוק (שעומד על 18 חודשים). המדינה טענה כי ראש התביעה העירונית אישר בדיעבד את הגשת כתב האישום כך שאין לבטל אותו, אך השופטת קבעה שהיה צריך לקבל את אישור היועצת המשפטית לממשלה.
בינואר 2023 הוגש נגד אדם כתב אישום המייחס לו עבירת של בניה ללא היתר. לפי הנטען, הנאשם פיצל דירה בבעלותו ובנה בה יחידת דיור נוספת. כמו כן, הוא הכשיר שטחים לשתי יחידות דיור נוספות בשטח המיועד למחסנים, מבלי לקבל היתר מהוועדה המקומית לתכנון ולבניה.
הנאשם עתר לביטול כתב האישום. הוא טען שחומר החקירה הועבר לתביעה עוד בפברואר 2021 אך כתב האישום הוגש מעל 23 חודשים לאחר מכן. לטענתו, פרק הזמן המירבי להגשת כתב אישום בעבירה מהסוג שלו עומד על 18 חודשים.
המדינה טענה שלפי ההנחיה התובע המטפל בתיק יכול לקבל בדיעבד אישור של פרקליט מחוז או של ראש יחידת התביעות לשם הארכת זמן הטיפול בתיק. ביולי 2024 הודיעה המדינה כי ראש התביעה העירונית אישר בדיעבד הגשת כתב אישום בתיק, גם בחלוף 24 חודשים מתחילת הטיפול בו.
בא כוחו של הנאשם השיב כי לא ניתן להגיש כתב אישום בחריגה מהמועדים המצוינים בהנחיה, אלא באישור היועצת המשפטית לממשלה, שלא ניתן במקרה זה.
ודאות משפטית
השופטת יהודית דורי דסטון מבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים קיבלה את עמדת הנאשם. היא הבהירה כי בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מינואר 2021 נקבע פרק זמן לטיפול בתביעות עד להגשת כתב אישום.
הנחיה זו קיבלה תוקף במסגרת חוק סדר הדין הפלילי שקובע שלא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות בנהלים ובהנחיות, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. היא הסבירה כי הסעיף מגשים את התכליות החשובות של יצירת ודאות משפטית ביחס לטיפול גורמי אכיפת החוק בתיקי חקירה, מניעת עינוי דין מחשודים והגברת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
השופטת ציינה כי המדינה טעתה בפרשנות ההנחיה הרלוונטית. עיון בהנחיה מעלה כי פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות מוסמך להאריך בדיעבד את זמן הטיפול בתיק, רק לפני שהוגש כתב אישום. מרגע הגשת כתב האישום, אם המדינה מעוניינת באישור בדיעבד להארכת המועדים, עליה לקבל את אישור היועצת המשפטית לממשלה.
ביחס לשאלה מה תוצאת הפגם (האם יש לבטל כתב האישום או להחיל בטלות יחסית שלפיה יש שיקול דעת לבית המשפט), ציינה השופטת כי זו טרם הוכרעה בפסיקת בית המשפט העליון. עם זאת היא הוסיפה שלהשקפתה, כתב אישום שהוגש באיחור מבלי לקבל את הסכמת היועצת המשפטית לממשלה בטל מעיקרו, לנוכח מטרת החוק שביצירת ודאות משפטית רחבה ואחידה.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי אין מנוס מביטול כתב האישום.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ המאשימה: עו"ד מוריה דודי-וייס
- ב״כ הנאשם: עו"ד סלבה רודנקו
עו״ד ניצה כהן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.