המורה לימד בתלמוד תורה בבית שמש. המנהל החליט לפטר אותו אך פשוט לא מצא אותו. בית הדין קיבל את תביעתו וקבע שמשלוח בדואר רשום לא נחשב "פיטורים".
האיש עבד כמורה והגיש תביעה לפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד העמותה האחראית על המוסד ומנהלה, בטענה שפוטר.
לשאלות על דיני עבודה:
פורום דיני עבודה של אתר פסקדין
התובע החל לעבוד כמורה בכיתות א' ו-ג' בתלמוד תורה של העמותה בשנים 2010. באמצע מאי 2012 הוא זומן לשוחח על שנת הלימודים הבאה.
בנקודה זו כל צד הציג גרסה שונה. הנתבע טען שאותה שיחה הייתה מעין שימוע, בו הבהיר לתובע שאינו מרוצה מתפקודו, והתחייב להודיע לו עד סוף החודש אם יפוטר.
הנתבע המשיך וסיפר שבסוף אותו חודש הוא החליט לפטר את התובע אך פשוט לא מצא אותו – לא פיזית ולא בטלפון – ככל הנראה משום שהוא התחמק בכוונה.
לכן, לטענתו, הוא הודיע לתובע על פיטוריו ב-31 במאי באמצעות מכתב בדואר רשום שנשלח אליו באותו יום, אלא שהמכתב חזר אליו כעבור שבועיים על אף שנשלח לכתובת הנכונה.
מנגד, התובע טען שרק ביוני – כמה שבועות אחרי אותה שיחה – הוא הבין שככל הנראה הוא לא יעבוד בשנת הלימודים הבאה, ולמעשה רק בתחילת שנת הלימודים הבין באופן ברור שפוטר.
המחלוקת על המועד המדויק הייתה מכרעת, שכן תקנון שירות עובדי הוראה קובע שעובדי הוראה זכאים לשכר עבור שנת הלימודים העוקבת אם נמסרה הודעה על הפיטורים לאחר 31 במאי של אותה שנה.
בשל הפרת התקנון, לשיטתו, התובע תבע שכר עבור כל שנת הלימודים העוקבת (2012- 2013) בסך 96,750 שקל.
כמו כן, בנוסף לרכיבי שכר וזכויות סוציאליות נוספות, התובע ביקש פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 50,000 ש"ח ופיצוי בגין עגמת נפש בסך 20,000 שקל.
לא התאמץ מספיק
סגן הנשיאה השופט אייל אברהמי קיבל את התביעה ברובה. ראשית, השופט עבר על פרוטוקול השיחה והגיע למסקנה שאמנם הובהר בה לתובע שאם לא ישפר את דרכיו הנתבעת תוכל לפטר אותו, אך בשום שלב לא דובר בה על פיטורים מידיים.
שנית, השופט קבע כי לא מספיק לשלוח דואר רשום, שהרי הנתבע לא קיבל אותו, ולא הוכח שהתחמק בכוונה רק כדי שלא יוכלו למצוא אותו.
משכך, המשיך השופט, הנתבע לא עשה מספיק מאמצים להעביר לתובע את ההודעה באותו יום. הנתבע בחר לחכות עד הרגע האחרון ולשלוח מכתב הפיטורים בדואר רשום ולא להמציא אותו לתובע בדרכים אחרות בהן היה מתקבל אצלו באופן סביר באותו יום.
"אין ספק אפוא בענייננו כי משהוכח שהתובע לא קיבל הודעה לפני יום ה-31.5.12 הוא זכאי לתשלום שכר שנת הלימוד העוקבת", סיכם השופט.
עם זאת, השופט דחה את תביעתו של התובע לפיצויים בגין שלא כדין. גם אם נפל פגם בפיטורים, נראה שהוא תוקן בשיחה אחרת שנערכה מאוחר יותר, ואין הצדקה לפיצוי נוסף על פיצוי "רגיל" של שכר עבור כל שנה.
כמו כן, השופט דחה את התביעה לפיצויים עבור עגמת נפש, והסביר כי הדבר שמור רק למקרים "קשים וחריגים".
בסיכומו של דבר, הוחלט שהנתבעים ישלמו לתובע פיצויים בסך כ-130,000 שקל, מהם 96,750 שקל כפיצוי שכר שנת הלימודים העוקבת. שאר הפיצוי ניתן, בין היתר, עבור השלמת פיצויי פיטורים, הבראה, נסיעות ופיצוי בגין תלושים שלא כדין.
עוד נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אליהו שרשבסקי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אסף בוטח
* עו"ד ד"ר אריאל בוכניק עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.