שינוי בהסדרי הדיור של האם והילדה שכיום מתגוררות עם בן זוגה של האם ושלושה ילדים נוספים הוביל לכך שבסופו של יום האב ישלם לבתו 1,850 שקלים בחודש במקום 2,500 שקלים
במסגרת פסק דין בתביעה להפחתת מזונות שהגיש אב לילדה כבת 10 החליטה השופטת הבכירה מבית המשפט למשפחה בראשון לציון רבקה מקייס שלא להתערב בסכום המזונות השוטף שהוא משלם עבור בתו. עם זאת, היא הורתה על הפחתה בתשלום עבור הוצאות המגורים של הילדה בשל העובדה כי כיום האם מתגוררת עם בן זוג ושלושת ילדיהם המשותפים. המשמעות היא כי במקום 2,500 שקלים שהאב שילם עד היום הוא ישלם 1,850 שקלים בלבד.
כשהילדה הייתה כבת שנה וחצי חתמו הוריה על הסכם במסגרתו התחייב האב לשלם מזונות שוטפים של 1,400 שקלים, עוד 1,000 שקלים על הוצאות דיור, להפקיד עבורה 100 שקלים בחודש בחיסכון ולהשתתף בחצי מהוצאות החינוך והבריאות. המשמורת נקבעה אצל האם עם הסדרי שהות לאב שהתייצבו על פעמיים בשבוע כולל לינה וכל סוף שבוע שני.
לפני כ-3 שנים הגיש האב תביעות למשמורת בלעדית ולביטול המזונות. בעקבות חוות דעת מומחה הסכימו ההורים שההגדרה של המשמורת תהפוך לאחריות הורית משותפת ללא שינוי בזמני השהות.
בסוגיית המזונות, האב טען כי מאז ההסכם משכורתה של האם עלתה, היא נישאה ונהנית מההכנסות של בעלה והוצאות הדיור של הילדה פחתו משום שהאם מתגוררת עם בעלה ושלושת ילדיהם. בנוסף, זמני השהות שלו הורחבו והוא נמצא עם הילדה 40% מהזמן. לנוכח ההלכה שקובעת היום חובת מזונות שוויונית על ילדים מעל גיל 6 כשההורים משתכרים דומה וחולקים הסדרי שהות דומים הרי יש הצדקה לביטול או הפחתה של תשלומי המזונות.
האם טענה מנגד כי תביעת המשמורת הייתה טקטית, וזמני השהות לא השתנו מאז שהילדה הייתה בת 3. בתוך כך היא הדגישה כי האב לא מקיים חלק מהמפגשים ופעמים רבות מחזיר את הילדה לפני הזמן משום שהוא לא מסתדר איתה.
עוד ציינה האם כי לא חל שינוי משמעותי במשכורת שלה וכי היא משלמת עם בעלה החזר משכנתה של כ-5,600 שקלים בחודש. בנוסף טענה האם כי האב מסתיר מידע על מצבו הכלכלי והכנסותיו.
העלויות נחלקות
השופטת הבכירה רבקה מקייס קיבלה את הטענה שתביעת המשמורת הוגשה רק לצורך ביטול המזונות. מכל מקום, היא קבעה שהאב לא הוכיח שינוי נסיבות המצדיק התערבות במזונות השוטפים כיוון שהסדרי השהות לא השתנו ופערי ההכנסות בינו לבין האם נותרו משמעותיים.
בהקשר הזה קבעה השופטת כי השינוי בהכנסת האם מינורי ובסופו של יום היא משתכרת כ-7,000 שקלים. האב, לעומת זאת, לא חשף את מצבו הכלכלי בשקיפות. הוא אמנם לא עובד אבל לא מסר מידע מלא על כספים שקיבל ממכירת עסק ודירה ומירושת סב או על עזרה שהוא מקבל מאביו ולא הסביר את פשרן של הפקדות חודשיות של 15,000 שקלים בחשבונו. לפיכך, השופטת החליטה שכושר ההשתכרות שלו עומד על 20,000 שקלים.
עם זאת, השופטת קבעה כי יש שינוי מהותי מבחינת הוצאות הדיור שכן בתקופת ההסכם האם התגוררה עם הילדה בדירה שכורה ואילו היום היא מתגוררת גם עם בעלה ושלושה ילדים, כך שהעלויות נחלקות בין נפשות נוספות. בהתחשב בפערי ההכנסות ובזמני השהות החליטה השופטת להפחית את התשלום עבור הוצאות הדיור ב-650 שקלים. באופן הזה, למעשה, התשלום החודשי של האב הופחת ל-1,850 שקלים. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד לאה קליין אליאב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.