אפשר להעביר תיק לשופט ניכור הורי גם אם הנתק לא נגרם מהסתה

אם לקטינה שמסרבת לפגוש את אביה טענה שלא מדובר במקרה של ניכור הורי כך שלא היה בסיס להעברת התיק לטיפול השופט ארז שני שמתמחה בתחום. המחוזי הבהיר שלא ניתן לערער על כך.

השופט שאול שוחט דחה בקשת רשות ערעור שהגישה אם לילדה על החלטת בית המשפט למשפחה בתל אביב להעביר את התיק לטיפול השופט ארז שני. השופט שני הוא ״שופט מוקד״ שמונה לטפל באופן אישי בכל תיקי הניכור ההורי בבית משפט זה. טענותיה של האם כי ההחלטה תתייג אותה כאם מנכרת ללא הצדקה ותגרום נזק לילדה נדחו.

הסכסוך בו מדובר הוא בין הורים לילדה שמסרבת לפגוש את אביה. ההחלטה להעביר את התיק לשופט שני התקבלה לפני כשבוע.

בבקשת רשות ערעור על ההחלטה טענה האם שהעברת המקרה לשופט ניכור הורי תתייג את המקרה ככזה בעוד שזה לא המצב, שכן היא אינה ״אם מנכרת״.

עוד לטענתה, יש חשש שהחזרת הקטינה למעגל הסכסוך ההורי באמצעות העברת התיק לשופט מוקד, על כל הכרוך בכך, תדרדר את מצבה ותסכן את שלומה הנפשי והפיזי. היא ציינה שהעברת התיק תחשוף את בתה לבדיקה או להערכה נוספת של בית המשפט עצמו או של מומחים מטעמו שלא לצורך.

מדובר לדבריה ב״הדחקה לקרן זווית של צרכים נפשיים אחרים של ילד לרבות יציבותו הנפשית, צרכיו החברתיים, דימויו העצמי, לימודיו וכיוצ״ב״.

היא הוסיפה שלבית המשפט אין סמכות להעביר תיקים משופט רגיל לשופט מוקד וההחלטה נוגדת את הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה.

גם במצבים של היעדר קשר

סגו נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט דחה את הבקשה, מבלי לבקש תשובה. הוא כתב כי אינו סבור שיש בהחלטה כדי ״לתייג״ את המקרה כמקרה של ״ניכור הורי״, וציין כי בהחלטה לא נאמר ואף לא נרמז שהמבקשת היא ״אם מנכרת״ המסיתה את הקטינה נגד אביה, אלא מדובר ב״תיק ישן״ שמתאפיין בהיעדר קשר בין הקטינה לאביה במשך תקופה ממושכת.

השופט קבע כי טענת האם שלפיה העברת התיק לשופט מוקד תדרדר את מצב הקטינה, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שבהתאם להמלצות המקצועיות בתיק, ממילא אמורה הייתה להתקיים בקרוב הערכה מחודשת של פקידת סעד לסדרי דין או גורם אחר. 

בנסיבות אלה, הוסיף, לא ברור למה המבקשת מניחה שהעברת התיק לדיון אצל שופט המוקד הממונה לנושא היעדר קשר טומנת בחובה בהכרח פגיעה בילדה.

למעלה מן הצורך, השופט הסביר כי החוק מסמיך את נשיא בית משפט השלום או סגנו לענייני משפחה להורות שתביעות בענייני משפחה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה שיקבע ובאותו אזור שיפוט, ובפרקטיקה הצורך בהתמקצעות יוצר לעתים פיצול דיון בענייניה של משפחה אחת בין מותבים שונים באותו בית משפט.

עוד הוא הוסיף כי חוק בתי המשפט מקנה לנשיאי בתי המשפט ולסגנים סמכויות שונות. בין היתר יש בידם הסמכות לקבוע את השופט (או השופטים) שידון בעניין מסוים ואת המועד שבו יתחיל לדון בעניין. שימוש בסמכויות אלה אינו בעל אופי שיפוטי ולכן אי אפשר לערער על הפעולות הנעשות מכוחן, לא בזכות ולא ברשות. 

לפיכך בקשת רשות הערעור נדחתה. לא ניתן צו להוצאות.

להחלטה המלאה בתיק רמ"ש 51365-10-19 לחץ כאן 

• ב"כ המבקשים: עו"ד שמואל מורן ואח'
• ב"כ המשיבים: מיכאל שיפמן, עורך דין משפחה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.