המחוזי קיבל ערעור של אב שחויב במזונות בתו כסנקציה על אחריותו לניכור ההורי בינה לבין אמה. בית המשפט הבהיר שתשלום המזונות נועד לרווחת הילדים ולא ניתן להשתמש בו ככלי להענשה.
לא ניתן להשתמש במזונות ילדים כסנקציה על ניכור הורי: בית המשפט המחוזי בחיפה פטר באחרונה אב מתשלום מזונות עבור בתו הקטינה. השופט סארי ג'יוסי קבע כי האב אינו צריך לשלם מזונות שעה שהבת מתגוררת עמו ומסרבת לקשר עם אמה, תוך שמתח ביקורת על החלטת בית המשפט למשפחה להמשיך בחיוב המזונות כסנקציה על אחריות האב לניכור ההורי.
האב חויב בשנת 2013 לשלם מזונות זמניים לשני ילדיו הקטינים (בת ובן) בסכום של 10,000 שקל בחודש (5,000 שקלים עבור כל אחד).
שנה לאחר מכן נקבע כי שני הקטינים יהיו במשמורת משותפת, מה שהוביל את האב לבקש הפחתה של סכום המזונות.
לאחר מסכת משפטית ארוכה של החלטות וערעורים, ביוני 2015 בית המשפט לענייני משפחה החליט להפחית רק את סכום המזונות של הבת ל-3,750 שקלים. אולם בדצמבר האחרון, האב ביקש לבטל את מזונותיה לחלוטין וזאת משום שלטענתו מזה למעלה משנתיים שהיא מתגוררת עימו, ולא נמצאת בקשר עם אימה. יוצא אפוא שהוא המשמורן היחיד הנושא בכל הוצאות בתו בעוד האם "מרוויחה" את כספי מזונותיה על גבו.
במרץ האחרון בקשתו נדחתה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה התרשם שהאב עצמו מונע את קיום המפגשים בין הבת לאימה ועל כן אינו יכול לבקש את ביטול המזונות בטענה שהן לא מתראות.
אך האב לא ויתר וערער על ההחלטה למחוזי, שם טען שבית המשפט לא רשאי היה להסיק שהוא מסכל את הקשר בין בתו לבין אמה, ולהעניש אותו על כך תוך התעלמות מוחלטת מהנסיבות. עוד הוא טען כי בכל מקרה יש כלים אחרים, מלבד חיובו במזונות, להתמודדות עם הניכור ההורי בין הבת לבין אמה.
המסר נכון, הסנקציה פחות
ואכן, השופט ג'יוסי קיבל את הערעור לאחר שקבע כי בית המשפט לענייני משפחה השתמש במזונות הבת כדי להעניש את האב על הניתוק בין הבת לבין אמה, מבלי לבסס את החלטתולפי דיני המזונות או לפי הצרכים וההוצאות של הבת.
השופט קבע כי לא ניתן לקשור אחריות לסרבנות קשר עם חיוב במזונות. הוא הסביר כי מבחינה מהותית, מזונות ילדים נועדו להבטיח את מימון ההוצאות הכרוכות בגידולם. בהתאם לכך, מזונות הבת נפסקו לפי צרכיה, הוצאותיה ובהסתמך על כך שגם אמה נושאת בנטל הכלכלי שבפרנסתה.
אלא שבמקרה זה, מאחר שהאם לא מוציאה כספים על הבת ולא מממנת אותה, היא למעשה מתעשרת מהמזונות שהיא מקבלת עליה, בניגוד למטרה לשמה הם קיימים.
בנוסף, השופט ג'יוסי סבר כי בית המשפט צריך היה למצות את ההליך הטיפולי בין האם לבין הבת, ורק לאחר מכן לשקול הפעלת סנקציות כספיות באמצעות שימוש בהליכים אחרים דוגמת בזיון בית המשפט, ולא על ידי החיוב במזונות.
בסופו של עניין, השופט ביטל את המזונות שנקבעו עבור הבת וחייב את האם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקלים.
- ב"כ המבקש: עו"ד עמוס צדיקה
- ב"כ המשיבה: עו"ד זאב הבר
עו"ד יגאל בן חיים
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.