פסק דין מנחה של המחוזי מבהיר כי עדיין חייבים להוכיח שינוי נסיבות כדי לפתוח הסכמה לגבי מזונות. לצד זאת, ההוכחה תהיה פשוטה יותר והחישוב המחודש ייעשה לפי העקרונות שהתווה בית המשפט העליון בקיץ שעבר.
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי הכריע בין העמדות השונות שהביעו בתי המשפט למשפחה בנוגע להגשת תביעות להפחתת מזונות שגובשו בהסכם גירושין על סמך ההלכה מהקיץ שעבר (שקובעת חלוקה שוויונית בין ההורים בתשלום מזונות ילדים מעל גיל 6).
שופטי המחוזי צבי ויצמן, שרון גלר ואבי גורמן פסקו כי לא מספיק "לנפנף" בהלכה אלא יש להוכיח שאירע שינוי בנסיבות החיים המצדיק את הקטנת החיוב בהתאם לעקרונותיה (למשל, הפחתה בהוצאות הילדים או שינוי ביכולת ההשתכרות).
הפרשה שהובילה לקביעה העקרונית עסקה בהורים לשניים, שחתמו ב-2015 על הסכם גירושים במסגרתו התחייב האב לשלם לילדיו כ-7,000 שקל מזונות בחודש. שנתיים לאחר מכן הוא הגיש תביעה להפחתת מזונות בבית המשפט למשפחה בראשון לציון, ונדחה.
בערעור על פסק הדין העלה האב את הטענה כי ההלכה החדשה שניתנה זמן קצר אחרי שתביעתו נדחתה שינתה את המצב המשפטי באופן קיצוני ולכן היא כשלעצמה מצדיקה לפתוח את הסכם המזונות ולחשב אותם מחדש, בהתחשב ביכולותיה הכלכליות של האם וזמני השהות עם הילדים.
כאן נציין כי באופן כללי כי בתביעה להפחתת מזונות התובע נדרש להוכיח כי אירע "שינוי נסיבות מהותי" בחייו. לא סתם שינוי אלא דבר מה משמעותי שממש הפך את החיים ופגע ביכולתו לשלם את המזונות.
והנה, מאז שניתנה ההלכה החדשה הוגשו תביעות רבות שבהן נטען כי השינוי הקיצוני בחישוב המזונות נחשב כשלעצמו ל"שינוי נסיבות מהותי" המצדיק את הפחתת המזונות.
שופטי בתי המשפט למשפחה היו חלוקים בדעותיהם והציעו גישות שונות להתמודד עם הטענה – שמצד אחד עלולה להביא למבול של תביעות ומצד שני יש בה טעם מאחר שעלול להיווצר מצב של אפליה בין אבות.
ביקורתיות מעודנת
בפסק הדין המנחה שהוציאו השופטי המחוזי ויצמן, גלר וגורמן הם בחרו ב"דרך ביניים" שכבר הובעה בפסיקות קודמות של השופטים אסף זגורי וניצן סילמן.
השופטים קבעו כי האיזון הנכון בין זכותם של האבות לשוויון ולצדק לבין עקרון סופיות הדיון יהיה באמצעות הותרת התנאי של "שינוי נסיבות מהותי" תוך הורדת רף ההוכחה שלו.
כלומר, טיעוני התובע לשינוי נסיבות ייבחנו במקרים כאלה "בעין פחות ביקורתית, המאפשרת התערבות בשיעור המזונות גם בשינויים עובדתיים המהותיים פחות מאלו שנדרשו עד כה לצורך הוכחת שינוי נסיבות המצדיק התערבות בסכום המזונות המוסכם".
בהקשר זה חשוב להבין שהשופטים עסקו כאן בשאלה של פתיחת תנאי המזונות שגובשו במסגרת הסכם כולל שעסק בסוגיות נוספות (רכוש, משמורת וכיו"ב), ולכן היה עליהם לקחת בחשבון את הבעייתיות שעלולה להיווצר בפתיחת רכיב אחד מתוכו.
בהמשך, השופטים הבהירו כי אם בית המשפט יקבע שתובע ההפחתה עמד ברף ההוכחה המקל, הוא יחשב את המזונות מחדש לפי העקרונות שהתוותה ההלכה החדשה. כלומר, השופטים אישרו למעשה שימוש רטרואקטיבי בהלכה אבל צמצמו את טווח המקרים שבהם הדבר יתאפשר.
לגופו של הערעור עצמו, השופטים קבעו כי מאחר שבית המשפט התעלם מטענות האב שלפיהן צרכי הילדים שלו התמעטו בשל ביטול חוגים וצהרון, התיק יוחזר אליו לדיון מחדש בסוגיה זו. אם האב יצליח להוכיח כי השינוי בצרכים מצדיק את הפחתת המזונות, בית המשפט יקבע את סכום המזונות בהתאם להלכה.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מאירה צדוק
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.