בפסק הדין נקבע כי בית משפט השלום התעלם מראיות שתמכו בגרסת ההגנה ומקשיים שעלו מעדויות בנות המשפחה. הזיכוי, מחמת הספק.
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת אסתר הלמן והשופטים סאאב דבור וגדי צפריר ביטלו הרשעתו של גבר בעבירה של איום לרצוח את גרושתו, והורו על זיכויו מחמת הספק. בפסק הדין שנכתב על ידי השופטת הלמן נקבע כי בית משפט השלום לא נתן משקל מספק לסתירות וקשיים שעלו מעדויות חמותו לשעבר וגרושתו, והתעלם מראיות שתמכו בגרסתו לפיה התלונה נגדו הוגשה כדי למנוע ממנו מלקבל משמורת על בנותיו.
כתב האישום הוגש ב-2017 עקב שתי תלונות שהוגשו נגד בטענה שאיים לרצוח את גרושתו במסרון ששלח לבתו ובמפגש עם חמותו לשעבר. לפני כחצי שנה בית משפט השלום בקרית שמונה זיכה אותו מחמת הספק בכל הנוגע לבתו אך הרשיע אותו באיומים שהשמיע באוזני חמותו לשעבר, ודן אותו ל-5 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות על סך 4,000 שקל להימנע מלאיים על משפחתו.
בערעור שהוגש על ההרשעה נטען בין היתר כי בית המשפט קבע כי עדויות הגרושה, החמות והבת מהימנות מבלי להתייחס לראיות ההגנה שתמכו בגרסת המערער כי גרושתו התלוננה נגדו כדי למנוע ממנו לקבל משמורת על שתי בנותיו הקטנות.
המדינה טענה כי ערכאת הערעור לא אמורה להתערב בממצאים שהסתמכו על התרשמות ישירה מהעדויות. נטען כי העובדה שחמותו לשעבר של המערער חשה מאוימת לאחר המפגש מעידה על האותנטיות של גרסתה, וכי בעת הגשת התלונות הגרושה כלל לא ידעה על כך שהמערער ביקש משמורת.
מקרה חריג
אולם סגנית הנשיא השופטת אסתר הלמן קבעה כי זהו אחד המקרים החריגים המצדיקים התערבות בממצאיו של בית משפט השלום כיוון שנפלו בהם פגמים מהותיים שמעלים ספק באשר לאשמת המערער.
השופטת ציינה בין היתר, כי לפי כתב האישום, באוגוסט 2017 פגש המערער את חמותו לשעבר בבנק ואמר לה את הדברים הבאים לגבי בתה: "אני אדאג לזה שהיא לא תישאר חיה, לא היא ולא הבנות שלה, אני אדליק עליהם בכל יום נרות ואני אדאג שהיא תהיה מתחת לאדמה, אני סובל מהם". החמות הודיעה לנכדתה על השיחה ויום למחרת היא ואמה הגישו את התלונה.
גרסת המערער הייתה כי אכן הוציא על גרושתו קיטור אך מעולם לא איים לפגוע בה או בבנותיו. השופטת ציינה כי בית משפט השלום העדיף את עדותה של החמות לגבי הנוסח המדויק של הדברים אלא שלטעמה, הוא לא נתן משקל לסתירות וקשיים שעלו ממנה ולא הייתה התייחסות מספקת לגרסת ההגנה לגבי המניע מאחורי הגשת התלונה.
בהקשר זה, השופטת ציינה כי דווקא לטענה כי התלונה הוגשה כדי לסכל את העברת המשמורת הייתה אחיזה במציאות, שכן גרושתו ואמה היו מודעות לכוונת המערער (גם אם לא הגיש עדיין בקשה בפועל).
עוד נקבע כי בית המשפט קבע כי הדברים שאמר המערער היו בגדר איום על סמך תחושת הפחד שתיארה חמותו. אלא שהעובדה שהתלונה נגדו הוגשה רק בצהריים שלמחרת מערערת מסקנה זו, שכן קשה להאמין שאדם המרגיש שחייו נמצאים בסכנה מחכה יום עד שהוא פונה למשטרה.
השופטת ציינה כי בית המשפט לא התייחס לסוגיות אלה על אף הספק שהם מעלים באשר לנוסח המדויק של הדברים שנאמרו, והמליצה לזכות את המערער מחמת הספק. השופטים סאאב דבור וגדי צפריר הסכימו עמה.
לפסק הדין בתיק ע"פ 52367-05-19
- ב"כ המערער: עו"ד פלילי לירון מלכה מטעם הסניגוריה הציבורית
- ב"כ המשיבה: עו"ד ליאורה חילו
עו"ד אורלי קעטבי עמיר
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.