ברוב של שניים מול אחד, ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה ערעור של אב על סכום המזונות שבו חויב עבור בתו. בדרך אגב, סגנית ביהמ"ש יהודית שבח, הבהירה שיש לעדכן את סכום "צרכי הילדים", שמזה שנים קפא על שמריו.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את ערעורו של אב לבת פעוטה, במסגרתו ביקש להפחית את סכום המזונות בו חויב על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
כנגד דעתו החולקת של סגן הנשיא השופט שאול שוחט, סגנית הנשיא השופטת יהודית שבח והשופט יונה אטדגי סברו שאין להתערב בפסיקת בית המשפט למשפחה, שחייב את המערער במזונות חודשיים בסך 850 שקלים עבור בתו, החל מהיותה בת 6 ועד שתהפוך בגירה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע את הסכום על בסיס שלושה ממצאים עובדתיים: צרכי הבת הוערכו ב-1,200 שקלים לחודש, וצרכי המגורים שלה הוערכו ב-1,180 שקלים. היכולות הכלכליות של ההורים הוערכו כך שהמערער משתכר כ-11,000 שקל לחודש ואילו גרושתו כ-19,000 שקל. העניין השלישי היה זמני השהות: הבת נמצאת אצל אביה 6 לינות בשבועיים, ו-8 לינות אצל האם – יחס של 57%-43%.
על פסק דין זה הגיש האב את ערעורו בו טען שיש להפחית את המזונות ואף לבטל אותם, לנוכח ממצאים אלה, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון משנת 2017, בה נפסק כי מזונות ילדים מעל גיל 6 ייקבעו באופן שיוויוני בהתאם להסדרי הראייה והיכולות הכלכליות של הצדדים
מבחן מעוף הציפור
השופט שוחט, שדעתו נותרה במיעוט כאמור, סבר שיש להפחית את המזונות לסכום של 483 שקלים לחודש. לטעמו, התוצאה אליה הגיע בית המשפט למשפחה אינה סבירה, לאחר שבחן את הסדרי השהות והכנסות הנטו של הצדדים, והגיע למסקנה שהיחס הנכון בין הכנסות הצדדים הוא 53% לאם ו-47% לאב.
בשונה מכך, השופטים שבח ואטדגי סברו כי ביחס לקביעת שיעור מזונות על ידי ערכאות ערעור ראוי לבחון את הדברים במבחן "מעוף הציפור", כך שכל עוד הסכום שנפסק סביר יחסית, וחישוב מתמטי "מדויק" יותר לא יביא לתוצאה שונה באופן מהותי, אין להתערב בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה.
בתוך כך, כאמור, הגיעה אמירה כללית מעניינת של השופטת שבח, כשציינה כי הסכום של צרכי הבת בסך 1,200 שקל לחודש אינו סביר, שכן מקובל בבתי המשפט מזה שנים שצרכי ילדים עומדים על 1,400 שקל לכל הפחות. גם סכום זה, לפי השופטת, טעון עדכון ושינוי לסכום של כ-1600-1700 שקל, לנוכח העליה ביוקר המחיה והגידול בשכר הממוצע במשק.
בעניין זה השופטת הביעה פליאה של ממש בנוגע לעובדה שכל המחירים עולים וכן השכר, ורק הסכום של 1,400 שקל נותר "כמו המגינה, 'לעולם נשארת'", אף שאינו נסמך על אף בסיס מחקרי או כלכלי.
כמו כן, בשונה מהשופט שוחט, השופטת הבהירה כי אמנם בית המשפט העליון "שינה סדרי עולם" בכל הקשור למזונות ילדים מעל גיל 6, אולם לטעמה מכאן ועד לפסיקת מזונות לפי נוסחה מתמטית קרה והתדיינויות מרובות "על השקל", הדרך עוד רחוקה.
בהקשר זה השופטת ציינה בחיים האמיתיים אין בדיוק "חצי-חצי", בין היתר משום שההורה הילדים נמצאים איתו במשך רוב הזמן, משקיע בעניינם השקעה גבוהה יותר, שמתבטאת לא רק באותו יחס חשבוני של זמני השהייה.
בסיכומו של דבר, נקבע כי המערער ימשיך לשלם את הסכום שנקבע בבית המשפט למשפחה. לאור התוצאה, המערער חויב לשלם לגרושתו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
לקריאת פסק הדין עמ"ש 32172-11-17
· המערער: בעצמו
· ב"כ המשיבה: עו"ד רוית טוב-לי
עו"ד אסף לאור
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.