אב לבת 7 ערער על חשיפת מסמך חסוי כחלק מתביעה שהגישה אמה לבטל ערבויות המוטלות עליה כשהיא יוצאת עם הילדה לחו"ל. השופט: לא הייתה סיבה לסטות מההלכה, ונכונות האב להתפשר לא מוכיחה שאינו חושש מחטיפה.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי שאול שוחט ביטל לאחרונה החלטה של בית המשפט למשפחה להסיר חיסיון מעל מסמך שנערך כחלק ממשא ומתן לפשרה. מדובר במסמך שגובש בנסיון לגבש הסכמה לביטול ערבויות שמוטלות על אם לילדה בת 7 כשהיא יוצאת עמה לחו"ל כדי להבטיח שתחזור לישראל. בפסק הדין הובהר בראש ובראשונה כי פרטי משא ומתן לצורכי פשרה אינם קבילים כראיה. בנוסף נקבע כי בניגוד מוחלט לטענת האם, העובדה שבמסגרת הפשרה הציע האב לוותר על הערבויות תמורת ביטול מזונות ופיצוי לא מעידה כי חששו מפני חטיפת בתו פיקטיבי.
לפני כשנתיים וחצי הגישה האם באמצעות עו"ד נעה פרסמן תביעה לביטול ערבויות בסך 150 אלף שקל שחויבה להעמיד לטובת האב בכל פעם שהיא לוקחת את בתם לחו"ל. הערבויות נועדו להפחית את הסיכון שלא תחזור לישראל ולאפשר לאב לממן הליכים משפטיים להשבת הילדה במידת הצורך.
האב, המיוצג על-ידי עו"ד רונית מר, התנגד לביטול הערבויות אך בהמשך ניהל משא ומתן עם אביה של האם בנסיון להגיע לפשרה. במסגרת זו הוא העלה על הכתב רשימה חסויה של הסכמות להן הוא מוכן להגיע אך בסופו של דבר לא גובש הסכם כולל והדיון בתביעה המשיך.
עם קריסת האפשרות לפשרה הגישה האם בקשה לחשוף את המסמך החסוי, שלדבריה מוכיח שהחשש של האב מפני חטיפת הקטינה פיקטיבי, ובית המשפט נעתר לה.
בהחלטה נקבע כי אין לאפשר לאב להיאחז בחיסיון אם המסמך יכול להוכיח שהחשש העומד בבסיס קביעת הערבויות לא קיים.
בבקשת רשות ערעור שהגישה עו"ד מר בשם האב נטען כי מדובר בהחלטה שסותרת ללא כל הסבר או נימוק הלכה מחייבת של בית המשפט העליון האוסרת על הגשת מסמכי משא ומתן כראיה. עוד נטען כי ההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני ולוקה בכשלים מהותיים.
עו"ד פרסמן טענה בשם האם כי ההחלטה צודקת ומביאה לחשיפת האמת מאחורי התנהלות האב. כך, למשל, נטען כי באותו מסמך הוא הסכים לוותר על הערבויות תמורת הטבות כלכליות כמו ביטול מזונות ופיצויים, מה שמעיד שהוא משתמש בחשש שלו ככלי לסחיטה.
עניין כספי
אלא שסגן הנשיא שאול שוחט קיבל את נימוקי הערעור במלואם וקבע כי אסור היה להתיר את חשיפת המסמך לנוכח ההלכה המפורשת של בית המשפט העליון האוסרת על קבלת מסמכים שגובשו כחלק ממשא ומתן לפשרה כראיה.
השופט הבהיר כי לא היה כל מקום לסטות מההלכה המחייבת במקרה הזה. לקביעתו, ההחלטה של האב לוותר על הביטחונות של הערבות תמורת פיצוי כספי וביטול מזונות משקפת איזון שניסה לערוך למען פשרה, וודאי שאין בכך כדי להפוך את חששו ל"פיקטיבי".
השופט הזכיר כי הביטחונות הכספיים שמגולמים בערבויות נועדו בין היתר לאפשר לאב לממן הליכים משפטיים להשבת בתו היה והאם תפר את התחייבותה לחזור לארץ. כלומר, מדובר בעניין כספי והוויתור שלו על הביטחונות גם הוא היה כנגד תמורה כספית. בשני המקרים מדובר בדרך להפחית את החשש מפני חטיפת בתו.
לפיכך השופט הורה על ביטול החלטת בית המשפט למשפחה וחייב את האם לשלם לאב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל.
לפסק הדין בתיק רמ"ש 10540-10-19
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.