המחוזי: רק מומחה שבקיא בטיפול במשפחות גאות יכול להכריע את גורלן

לאחר שהחלטתו הקודמת ניתנה על סמך המלצה של עובדת סוציאלית שמעולם לא טיפלה במשפחות גאות, בית המשפט למשפחה יצטרך להכריע בשנית איזה קשר, אם בכלל, יתקיים בין ילד לבין בת זוגה לשעבר של אמו.

בנות הזוג הביעו לעולם שני ילדים. הבכור אומץ על ידי האם הלא ביולוגית אך השתיים נפרדו עוד לפני שהספיקה לאמץ את הבן הצעיר. בית המשפט למשפחה קבע כי בכל זאת יתקיים בינה לבינו קשר אולם בית המשפט המחוזי קבע באחרונה כי ההחלטה בעייתית מאחר שנסמכה על המלצות עובדת סוציאלית שכלל לא בקיאה בטיפול במשפחות חד-מיניות.

בנות זוג נישאו ב-2010 והביאו לעולם את בנן הראשון באמצעות תרומת זרע. 3 שנים לאחר מכן, האם היולדת נשאה הריון שני ובמקביל פתחה זוגתה בהליכים לאימוץ הבן הבכור. עוד בעיצומו של הליך האימוץ וטרם לידת הבן השני, מערכת היחסים של השתיים נקלעה למשבר והן נפרדו.

כך נוצר מצב בו שתי בנות הזוג רשומות כאמהות של הבן הבכור בעוד שרק האם היולדת רשומה כאמו של הבן השני.

ב-2016 השתיים הגישו לבית המשפט למשפחה בחיפה תביעות הדדיות למשמורת על הילדים. במהלך הדיונים בתיק נקבעו הסדרי ראייה בין האם המאמצת לבין בנה הבכור ולפני כשלושה חודשים, בית המשפט קבע כי בנות הזוג יחלקו במשמורת משותפת. באשר לבן הצעיר, בית המשפט התמקד בחשיבות קשר ה"אחאות" בין שני הבנים ולכן התיר לאם המאמצת לבסס קשר גם עמו אף שלא אומץ על-ידה כאמור.

האם הביולוגית ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה, בטענה שהיא פוגעת בזכויותיה ההוריות כלפי בנה הצעיר. האם הצביעה על כך שלא נוצר קשר בינו לבין בת זוגה לשעבר וציינה כי זו תהיה טעות לבסס ביניהם קשר הורי בזמן שלא נקבע שהיא אכן אמו.

בתגובה, בת הזוג המאמצת ציינה כי במהלך המפגשים עם הבן הקטן היא תוצג בפניו כאמו של אחיו ולא כאמא שלו כך שהאימהות של המערערת לא תיפגע. עוד נטען כי מטרת המפגשים היא לבסס עמה קשר התחלתי שכן בהיותה אמו של אחיו הגדול היא בכל מקרה תהיה גורם משמעותי בחייו.

בלי ידע מוקדם

השופט חננאל שרעבי בחן את החלטת בית המשפט למשפחה ומצא שהיא התבססה על המלצותיה של עובדת סוציאלית חסרת ניסיון בטיפול במשפחות גאות.

בהקשר זה, השופט ציין כי ניכר מהמלצותיה שבחנה את המקרה כאילו שתי בנות הזוג הן האימהות של שני הילדים – דבר הנכון לגבי רק אחת מהן, כך שהמלצותיה לא התחשבו בכך שהאם השנייה לא הוכרה כאמו של הבן הצעיר.

השופט שרעבי העיר כי בית המשפט צריך היה למנות מומחה הבקיא בטיפול במשפחות חד-מיניות שייבחן את הכדאיות בקיום קשר בין הבן הקטן לבין המשיבה, כיצד יש להציגה בפניו, אם בכלל, ואילו נזקים עלולים להיגרם לילד או לאמו הביולוגית בעטיו של קשר כזה.

בסופו של עניין, החלטת בית המשפט למשפחה בוטלה והתיק הוחזר אליו על מנת שייתן החלטה חדשה לאחר שימונה מומחה הבקיא בטיפול במשפחות גאות.

לא נקבעו הוצאות.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.