לאחר שעובד שפוטר תבע את המעסיק שלו בבית הדין לעבודה, הגיש המעסיק תלונה למשטרה, בה טען שהעובד צירף לתביעה מסמכים מזויפים בכוונה לקבל כספים במרמה. בית המשפט מצא סתירות בעדויות התביעה, וזיכה את העובד.
העובד, שמצא עצמו נאשם בפלילים, עבד בין השנים 2010-2013 בחברה המתקינה לוחות סלולאריים, עד שקיבל מכתב פיטורים שבעקבותיו הגיש נגדה תביעה על סך כ-160 אלף שקל בבית הדין לעבודה.
הואשמתם בביצוע עבירה שלא בצדק?
פנו ל- עו"ד פלילי
העובד צירף לתביעתו שלושה תלושי שכר שבהם נכתב ששכרו החודשי עומד על 7,500 שקל. עם זאת, הוא ציין שבפועל היה מקבל את השכר במזומן ותלושי השכר אינם משקפים את מה שבאמת הכניס, סכום שהעריך ב-10,000 שקל.
בתגובה לתביעה הגיש נגדו המעסיק לשעבר תלונה במשטרה, בטענה שהגיש תלושים מזויפים שכלל אינם משקפים את שכרו, שעמד על 4,200 שקל בלבד.
המשטרה פתחה בחקירה, ובעקבותיה החליטה המדינה להגיש באמצעות עו"ד ליה קוק כתב אישום נגד העובד לבית משפט השלום בתל אביב, שייחס לו עבירות של זיוף, שימוש במסמכים מזויפים ושיבוש מהלכי משפט.
סניגורו של הנאשם, עו"ד שרון קינן, כפר כפירה מלאה הן בטענות הזיוף והן בטענות שיבוש מהלכי המשפט.
לדבריו, המעסיק מסר למשטרה שתי גרסאות שונות של תלושי השכר של הנאשם: באחת הציג תלושים על 4,232 שקל, ובשנייה תלושים של 4,425 שקל. מכאן, שלא ניתן כלל לדבר על זיוף מצד הנאשם, מה גם שבכתב התביעה שהגיש הנאשם לבית הדין לעבודה הוא ציין במפורש שהתלושים אינם משקפים את משכורתו בפועל, ועל כן לא ניתן לייחס לו שיבוש מהלכי משפט.
חוקרת שהעידה מטעם המאשימה, סיפרה כי יצאה לחופשת לידה בסמוך לפתיחת החקירה, ולכן לא ביצעה חקירה מלאה. היא אף הודתה שלא שמה לב שהמעסיק מסר לה שתי גרסאות שונות של התלושים.
רואה החשבון של החברה הודה כי שתי הגרסאות שנמסרו למשטרה הופקו במשרדו אך באותה נשימה גם טען שהן לא הופקו במשרדו.
הוא ניסה להסביר את דבריו, וטען כי בדיקה עם בזק העלתה שהתלוש נשלח מהפקס במשרדו, אך לדבריו אין סיכוי שהוא זה שהפיק אותו "בגלל התוכנה שלא מאפשרת דבר כזה".
כהגיע תורו של המעסיק להעיד הוא סיפר שהנאשם "הכריח" אותו לפטרו תוך שאיים עליו ועל בני משפחתו באיומים חמורים, וציין כי הגיש תלונה בנושא למשטרה. עוד הוסיף כי הנאשם הוא ה-מומחה לזיופים, והעריך שאת זיוף התלושים עשה באמצעות תוכנה מיוחדת.
הנאשם, בתגובה, הכחיש את כל ההאשמות וציין שאין לו מה להסתיר.
התנהלות תמוהה
לאחר ששמע את עדויות הצדדים, בהן עדות עובד החברה שאישר כי תלושי השכר שלה אינם משקפים את השכר בפועל והוא עצמו קיבל שכר נמוך משמעותית מזה שצוין בתלוש, קבע השופט ד"ר שאול אבינור כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה.
השופט הדגיש שביסס את הכרעתו על שיקולי הגיון וסבירות וציין כי די היה בטענת סניגורו של הנאשם לפיה המעסיק מסר שתי גרסאות של תלושי השכר, כדי לעורר ספק סביר בשאלת אשמתו בזיוף. עוד הדגיש השופט את מחדלי התביעה, שלא הציגה כל ראיה לפיה הנאשם מיומן בזיוף מסמכים. יתרה מזו, משרד הפנים – שקיבל בעבר את התלושים מהנאשם – אישר את גרסתו לפיה התלושים נמסרו לו טרם פיטוריו.
לאור קביעות אלה, החליט השופט אבינור לזכות את הנאשם מכל העבירות.
* המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.