בני זוג שהתגרשו ב-2008 חתמו על הסכם גירושין שאמור היה להסדיר את חלוקת הרכוש והזכויות, אבל המשיכו להתדיין במשך שנים על פירוק השיתוף במשק שהיה של הורי הבעל. השופטת שמה סוף למחלוקות.
השופטת אילת גולן-תבורי מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הכריעה בתביעות הדדיות בין בעל ואישה לשעבר שהתגרשו ב-2008 עם הסכם גירושין שאושר כפסק דין, ולמרות זאת מנהלים התדיינות מזה שנים.
הקביעה העיקרית נפסקה לטובת האיש ולפיה יבוצע באופן מיידי פירוק שיתוף בנחלה שהיתה שייכת להוריו, ובה מתגוררת האישה. המשמעות היא שהאישה תוכל לרכוש את חלקו במשק שכולל שני בתים ושטח חקלאי, ואם לא תעשה זאת תוך 60 יום הוא יימכר לצד שלישי. בינתיים, האישה תשלם על השימוש בו מ-2014.
בהסכם הגירושין נקבע בין היתר כי האישה תהיה רשאית להמשיך לגור בנחלה המשותפת עד מות אמו של האיש, ולאחר מכן יבוצע פירוק שיתוף. אלא שב-2013 האם נפטרה, והמצב נותר כפי שהיה.
בתביעתו טען האיש בין היתר כי גרושתו ממשיכה לגור בנחלה ללא רשות ומונעת את פירוק השיתוף. לדבריו, היא הצהירה שתרכוש את חלקו בקרקע אך היא לא עשתה זאת, וגם לא משלמת על השימוש שהיא עושה בינתיים בנחלה ששייכת גם לו.
האישה טענה מנגד כי לאורך השנים האיש עיכב את התהליך ולא הבהיר שהוא רוצה בפירוק שיתוף, ומטרתה האמיתית של תביעתו היא לסחוט ממנה כסף ולשלול את זכותה לרכוש את חלקו.
היא הוסיפה כי השטח החקלאי מושכר לצורך סילוק חובות משותפים של השניים, וביקשה לאפשר לה לרכוש את הנחלה תוך קיזוז כל הרכיבים שבהסכם הגירושין ממחיר הרכישה.
לא חייבת לרכוש
השופטת גולן-תבורי הגיעה למסקנה שהאישה ידעה שהתובע רוצה בפירוק שיתוף ואינו מעוניין לרכוש את חלקה, לנוכח התכתבויות ביניהם מתחילת 2014 שמוכיחות זאת.
יתרה מכך, השופטת הבהירה שב-2015 בית המשפט החליט מפורשות על פירוק שיתוף, אולם הדבר לא בוצע לנוכח טענות של האישה לגבי שווי החלקה, ובקשתה לאפשר לה לקזז ממחיר הרכישה מס שבח עתידי.
בהקשר זה האישה טענה שיש לקזז מס שבח גם אם כיום השניים פטורים ממנו, שכן ייתכן שהיא תחויב בו בעתיד כשתמכור את הנכס לצד שלישי.
השופטת הבהירה כי פרשנות זו אינה עולה מהסכם הגירושין. היא הזכירה שאף אחד לא כופה על האישה לרכוש את חלקו של התובע,אולם אם היא עושה זאת, הוא לא צריך לקבל היום פחות ממה שמגיע לו, בגלל עסקה שאולי תיעשה בעתיד.
לפיכך ניתנו לאישה 60 יום לרכוש את חלקו של בעלה לשעבר, ואם לא תעשה זאת הנכס יימכר בשוק החופשי.
עוד נקבע כי האישה אמנם לא צריכה לשלם על המגורים בבית בתקופה שעד לפטירת האם ב-2013 , משום שכך נקבע בהסכם הגירושין.
לעומת זאת, לגבי התקופה שלאחר מכן אין פטור בהסכם, ועל האישה לשלם לתובע על השימוש בנכס מ-2014 ועד היום, בסכום שייקבע בחוות דעת שמאי.
לצד זאת השופטת קיבלה חלקית תביעה של האישה וקבעה כי על התובע להעביר לה 50% מכספי הפנסיה שקיבל מאז החתימה על הסכם הגירושין ועד היום. לעניין זה מונה רו"ח שיבחן את תלושי הפנסיה אל מול התשלומים שהאיש העביר בפועל, לאחר שהודה כי השמיט את חלקם.
לקריאת פסק הדין בתמ"ש 50407-02-14
- ב"כ התובע: עו"ד ברק רון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ניבה דורסט, עו"ד זיו-אב
עו"ד גד שמגר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.