ההסבר להכנסות לא מדווחות של מיליוני שקלים: "צדקה לעסק"

הכנסות בהיקף ניכר שלא דווחו בהצהרת הון של בעלת חברה העלו את חשדות פקיד השומה, שהוציא לה שומות מס בהתאם. ביהמ"ש דחה את הסבריה אך קיבל את ערעורה באופן חלקי

פקיד השומה ירושלים הוציא שומות מס ההכנסה לבני זוג לאחר שגילה "הפרש הון בלתי מוסבר", בהיקף של כשלושה מיליון שקל, בין שתי הצהרות הון שהוגשו על ידם. האישה הסבירה כי חמיה המנוח העביר מעל 2 מיליון שקל לחברות שבבעלותה, כשנקלעו למצוקה כלכלית, ומדובר בכספים פטורים ממס. היא הוסיפה שקיבלה הלוואות במאות אלפי שקלים, בין היתר, מבנה בן ה-19. בית המשפט דחה את ההסברים אך הפחית את השומות בשל מעילת שותפתה לעסק של האישה וייחוס רוב הגידול בהון לשנות עבר אשר התיישנו.

מדובר בבני זוג נשואים שחתמו על הסכם ממון שלפיו לבעל אין חלק בעסקים הכלכליים של האישה. בהתאם נקבע בפסק הדין כי הבעל אינו קשור להצהרות ההון ולשומות המס, ואת ההסברים התבקשה לספק האישה, שבבעלותה שתי חברות לשיווק גרביים למגזר החרדי.

בהצהרת הון שהגישה האישה ב-2004 צוין כי יתרת ההון העצמי שלה היא כ-84,000 שקל. הצהרת ההון לשנת 2014 כבר עמדה על יתרת הון של כארבעה מיליון שקל.

באוקטובר 2018 הופקו שומות מס הכנסה לבני הזוג בגין שנות המס 2014-2013. בשומות נקבע כי קיים הפרש בלתי מוסבר של כ-3 מיליון שקל, בין ההצהרה של 2004 לבין הצהרת 2014. את ההפרש הזה ייחס פקיד השומה לשנים 2013-2014 וביקש לגבות מס בהתאם.

בערעור טענה האישה כי קיבלה כספי צדקה במזומן מאביו המנוח של האיש, לצורך הבראת החברות שבבעלותה שנקלעו לגירעון. לטענתה, האב הזרים במהלך השנים סך של 2,250,000 שקל.

היא הסבירה שהאב שימש כגבאי צדקה וכי "נדיבים רבים פתחו ליבם וכיסם, והוזילו מהונם סכומים גבוהים מאוד". לדבריה, כספים אלו שימשו בין היתר כדי לעזור לה להיחלץ מהמצוקה הכלכלית של עסקיה. היא הוסיפה כי במהלך השנים גם קיבלה הלוואות בסך 800,000 שקל מבנה ומאביה.

פקיד השומה שלל את הטענות וסבר כי קיימים הפרשים בלתי מוסברים המעידים על הכנסות שלא דווחו כדין למס הכנסה. הוא הדגיש שאין אינדיקציות להעברת כספים מהאב לחברות. כמו כן לשיטתו, אין היגיון בכך שבנה של המערערת, ילווה לה 400,000 ₪ כשהוא בן 18, כאשר כבר ברשותו דירה בסך של כמיליון ₪, וגם מצבו הכלכלי של אביה לא תומך בגרסתה.

אין בדל ראיה

"תופעת איסוף כספים בציבור החרדי ידועה ומפורסמת (ביידיש: שְׁנוֹר")", כתב השופט אביגדור דורות מבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא ציין כי כספי צדקה אינם חייבים במס הכנסה ואף אין חובה לדווח עליהם.

השופט קבע שהמערערת לא הוכיחה ולו במקצת את הטענה שקיבלה "צדקה" מחמיה. הוא הוסיף שלא מתקבל על הדעת שהחם גם פרנס את משפחתו, גם רכש שתי דירות וגם הצליח להעביר סכום כה גבוה לכלתו. "הדבר נוגד את השכל הישר", הדגיש, תוך שהבהיר שאינו עוסק בשאלה האם החם מעל בכספי צדקה. עוד הוא קבע כי המערערת לא הוכיחה את מתן ההלוואות.

עם זאת, השופט היה מוכן לקבל כי סכום בסך 250,000 שקל, שלגביו נקבע בהחלטה שיפוטית בעבר כי השותפה של המערערת לעסק מעלה בו, ישמש כהסבר לחלק מהגידול בהון. כמו כן, התקבלה טענתה כי יש לייחס 63% מהגידול בהון לשנות עבר "סגורות" שקדמו לשנת 2013 אשר התיישנו במועד השומה, ולכן אין לחייב במס בגינן.

בסיכומו של דבר התקבל הערעור חלקית ונקבע כי סכום ההכנסה הנוספת, בניכוי המעילה, הוא 2,868,640 שקל ומתוך סכום זה, 37% ייוחס לשנות המס שבשומות. המערערת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

גורמים ברשות המסים מסרו שבקרוב יתקיים דיון שבו ישתתפו גורמים בפרקליטות, פקיד השומה והמחלקה המשפטית ברשות המסים ושם יוחלט האם לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון. ההערכה שלי היא שרשות המסים תערער, בעיקר בגלל שני טיעונים:

הראשון, ייחוס גידול הון לא מוסבר לשנים "סגורות" אשר התיישנו: הסוגיה היא למעשה האם יש לייחס העלמת הכנסות לשנים שהתיישנו. עמדת רשות המסים והפסיקה בסוגיה זו היא להסכים לכך רק כאשר יש הוכחה חד משמעית שהעלמת ההכנסה התבצעה בשנים שהתיישנו. במקרה זה, השופט קבע שה"הוכחה" לכך היא הדוחות הכספיים שהוגשו (והוכח שהם שגויים). למעשה מדובר בטענות עובדתיות חלופיות (שכן המערערת טענה שלא העלימה מסים), ולכן זו טענה שאין לקבל.

הטיעון השני נוגע לקנס גירעון: במצב שבו נקבע שהייתה העלמת הכנסה, אין לקבל טענה שלפיה הדוחות הוגשו כנדרש, ולכן רשות המסים לדעתי צפויה לזכות גם בסוגיה זו במסגרת ערעור לבית המשפט העליון.

בקרוב צפויה רשות המסים לפרסם נוהל גילוי מרצון שיעניק חסינות פלילית במקרים של הון לא מדווח ולא מוסבר אשר המס בגינו משולם. נוהל זה הוא הזדמנות לקבל חסינות פלילית ולהשתמש בכספים אשר לא דווחו במהלך השנים.

• ב"כ המערערים: עו"ד דוד קמחין, עו"ד אסף יאיר
• ב"כ המשיב: עו"ד תומר פרידמן מפרקליטות מחוז י-ם (אזרחי)

הכותב שימש כחבר הנהלה ברשות המסים בפקיד השומה ירושלים אשר טיפל בתיק וכיום בעל משרד מיסים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.