לאחר הסכמות הצדדים הפרוד חזר בו וביקש למכור בשוק החופשי: "המחירים זינקו"

האישה כבר נתנה מקדמה לרכישת חלקו של בעלה בדירה, אבל הוא חזר בו וביקש להוציא אותה לשוק החופשי כדי להנות מעליית מחירי הנדל"ן. ביהמ"ש קבע שהתנהלותו גובלת בחוסר תום לב

בני זוג והורים לשלושה החליטו להיפרד. שניהם רצו להחזיק בדירת המגורים, ולכן הם הגיעו להסכמה כי תיערך ביניהם התמחרות פנימית כאשר המרבה במחיר יזכה בנכס. אלא שזמן קצר לאחר מכן האיש חזר בו מההסכמות, לטענתו בגלל עליית מחירי הנדל"ן ויכולתו למקסם את התמורה במכירה לצד שלישי. השופטת מורן ואלך-ניסן מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבעה שהאישה כבר הסתמכה על ההסכמות ביניהם ופעלה לפיהן, כך שזכות הקדימה במכירה היא שלה.

במהלך 2021 עתרה האישה לפירוק השיתוף בנכס, ובמקביל להליך הרכושי ביקשה צו הגנה נגד בעלה. היא טענה שהמצב בבית בלתי נסבל, כאשר המשיב בין היתר מטריד אותה, מנסה לכפות עצמו עליה ומנהל עמה שיחות בענייני גירושים באמצע הלילה. לאחר דין ודברים בני הזוג הסכימו להתקדם עם פירוק השיתוף בכך שימונה שמאי לצורך הערכת שווי הדירה.

לאחר הגשת חוות הדעת השמאית הודיעה האישה כי היא מעוניינת לרכוש את חלקו של הבעל תמורת 2.72 מיליון שקל (שווי ב"מימוש מהיר"). בשלב זה הודיע הבעל שגם הוא מעוניין לקנות את חלקה של האישה בדירה באותו מחיר.

בהתחשב בעמדתם ובסיוע בית המשפט, בני הזוג הגיעו להסכמה שהצד שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר ירכוש את הדירה, בהתמחרות שתיערך תוך 30 יום. ואולם, לקראת סוף מניין הימים הודיע האיש שמצא כי מחירי הנדל"ן זינקו וכמעט הכפילו עצמם בהשוואה להערכה השמאית.

בנסיבות אלה האיש ביקש למכור את הדירה לצד שלישי במסגרת הליך כינוס נכסים, וזאת כדי למקסם את רווחי הצדדים.

האישה לעומתו ביקשה לאשר את מכירת הדירה לידיה. לדבריה קבלת בקשתו תביא להמשך המגורים הבלתי נסבלים איתו, שמשפיעים לרעה גם על ילדיהם.

שתק 3 חודשים

עוד טענה האישה כי בשלושת החודשים שעברו מאז הגשת חוות הדעת השמאית ועד להסכמה על ההתמחרות הפנימית המשיב שתק ולא העלה טענה כלשהי בעניין עליית המחירים. המשיב מנגד טען שהוא אינו מקצוען וכי שינוי שוק הנדל"ן הוא בבחינת "כוח עליון".

השופטת ואלך-ניסן קבעה שהצדק עם האישה. לדבריה, לרשות האיש עמד זמן רב על מנת לערוך בירור מקיף אודות מחירי הנכס. היא הוסיפה שהפרסומים שהציג האיש בנוגע למחיר הדירה אינם מהווים אסמכתא רשמית לעניין שווי הנכס בפועל.

יתרה מכך, נימקה השופטת, כי האישה פעלה בינתיים בהתאם להסכמות הצדדים והפקידה צ'ק בנקאי בסך 136,000 שקל על החשבון. היא כתבה כי "התנהלות זו מצד האיש, אשר חוזר בו מהסכמות שקיבלו תוקף של החלטה, לאחר שהייתה הסתמכות של האישה, ואף דורש למכור את הדירה בהליכי כינוס, שכרוכים אף הם בהוצאות גבוהות  עבור שני הצדדים, גובלת בחוסר תום לב".

השופטת כתבה שבנסיבות שנוצרו, יש לאזן בין היתר בין אינטרס ההסתמכות של האישה לבין אינטרס המשיב להשאת התמורה. לפיכך היא קבעה שלאישה תינתן זכות קדימה ברכישה, אולם תמורת הסכום הגבוה יותר שקבע השמאי, קרי 3.2 מיליון שקל.

השופטת ציינה שאם האישה תוותר על הרכישה לנוכח העלייה במחיר, הכדור יעבור לידי האיש, ובמידה שגם הוא יוותר – הדירה תצא למכירה בשוק החופשי.

לאור התנהלותו הדיונית של האיש השופטת חייבה אותו בהוצאות המבקשת בסך 2,000 שקל. 

למעשה, פסק דינה של השופטת מורן ולך-ניסן מצמצם פסיקה מנחה של בית המשפט המחוזי לפיה לכל אחד קיימת הזכות להשיא את התמורה המירבית ממכירת הנכס שלו, גם אם הגיע להסכמות אחרות וקובע כי הזכות האמורה לא תינתן בכל מצב והיא כפופה לחובת תום הלב.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.