אחרי שהעסקה בוטלה הרוכש סירב לעזוב את הדירה בלי לקבל חזרה את מלוא התמורה, כשמהצד השני המוכרים דרשו לקזז דמי שכירות על התקופה שגר בה. מי צודק?
בית משפט השלום בירושלים הכריע לאחרונה במחלוקת לגבי סכום ההחזר והפיצויים שמגיעים לרוכש דירה בעקבות ביטול העסקה ב-2013. השופטת חוי טוקר דחתה את דרישתו להחזר לפי שווי הדירה הנוכחי מאחר שסירב לעזוב את הדירה למרות ביטול העסקה. מנגד, היא דחתה את דרישת המוכרים לקזז מההחזר דמי השכירות עבור כל התקופה שבה התגורר בה. בפסק הדין נקבע כי שני הצדדים אשמים בסחבת ולכן ההחזר יחושב לפי שווי הדירה במועד ביטול ההסכם ודמי השכירות יקוזזו עד למועד זה בלבד. בסופו של דבר הרוכש זכה בסכום של כ-1.2 מיליון שקל – החזר התמורה בקיזוז דמי השכירות, בתוספת פיצויים מוסכמים.
ב-2013 בית המשפט קיבל את התביעה שהגיש הרוכש נגד המוכרים לאחר שגילה כי הדירה שקנה מהם 5 שנים קודם לכן תמורת 218 אלף דולר (כ-828 אלף שקל) לא מיועדת למגורים. בפסק הדין נקבע כי הרוכש יפנה את הדירה תמורת החזר כספו ואושר לו להגיש תביעה נפרדת לפיצויים.
אלא שאז פרצה בין הצדדים מחלוקת לגבי ההחזר כיוון שהמוכרים ביקשו לקזז ממנה דמי שימוש עבור התקופה שבה הרוכש התגורר בדירה.
בעקבות זאת הוא סירב לעזוב ולהחזיר אותה למוכרים וב-2016 הגיש תביעה להחזר מלא, לפיצוי מוסכם ולפיצויי עגמת נפש והוצאות על הליך פלילי שנוהל נגדו בגלל מצבה התכנוני של הדירה.
המוכרים טענו מנגד כי מגיע להם לקזז מהתמורה דמי שכירות מלאים על כל התקופה שבה הרוכש התגורר בדירה ומנע מהם להשכיר אותה – תוך שהדגישו כי הוא זה שעיכב את הפינוי במשך שנים.
יכלו לוותר ולתבוע אחר כך
לקראת ההכרעה ביקש הרוכש שההחזר ייפסק לו לפי שווי הדירה הנוכחי שעומד על כ-1,660,000 שקל אבל השופטת חוי טוקר סירבה לכך בדיוק כפי שדחתה את דרישת המוכרים לקזז דמי שכירות עבור כל תקופת המגורים בדירה.
בפסק הדין נקבע כי הובהר שני הצדדים גרמו לתסבוכת ועיכבו את הפינוי ואת ההחזר תוך הפרת החובה החוקית המוטלת עליהם להקטנת הנזק. השופטת ציינה כי כל אחד מהם יכול היה לוותר ולממש זכויותיו בהמשך. התובע יכל לפנות את הדירה תמורת ההחזר המקוזז ולתבוע מהמוכרים פיצוי לאחר מכן, ואילו הם יכלו לשלם לו את ההחזר המלא ולתבוע דמי שכירות אחרי הפינוי.
בנסיבות אלה נקבע כי הזכויות של הצדדים יחושבו ביחס למועד ביטול ההסכם – המועד שבו היה עליהם לפעול. התובע יקבל לפיכך החזר לפי שווי הדירה ב-2013 שעמד על כ-1.3 מיליון שקל ומסכום זה יקוזזו דמי שכירות רק עבור תקופת המגורים שעד הביטול (70 חודשים) –ובסך הכל כ-186 אלף שקל. בנוסף, השופטת חייבה את המוכרים לשלם לו פיצויים מוסכמים של כ-82,000 שקל אבל סירבה לפסוק לו פיצויים נוספים בעקבות התנהלותו.
בסופו של דבר חויבו המוכרים בפיצויים של כ-1.2 מיליון שקל בתוספת 30 אלף שקל עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות. השופטת קבעה כי הפיצויים יוחזקו בנאמנות עד 30 יום לאחר שהרוכש יפנה את הדירה ואם לא יעשה זאת בתוך 90 יום הוא ישלם למוכרים 4,200 שקל לחודש.
- ב"כ התובע: אושרי פרי ושמואל פרלמוטר, עורכי דין דיני מקרקעין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד סרור מארון
עו"ד נחום שר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.