שתי אחיות שגילו שאחיהן רשם הערת אזהרה על שמו תבעו אותו בבית המשפט למשפחה. לאחר שהתביעה נדחתה הן ערערו למחוזי – וההכרעה התהפכה. נקבע כי הן מעולם לא חתמו על ההסכם שעליו התבסס
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגישו שתי אחיות על פסק דין של בית המשפט למשפחה שדחה את התביעה שלהן נגד אחיהן לביטול העברה של זכויותיהן בחלקה ביישוב טמרה. השופטים סארי ג'יוסי, חננאל שרעבי וניצן סילמן קבעו כי בית המשפט למשפחה טעה כשהעדיף את העדויות מטעם האח על פני חוות דעת של מומחה לכתבי יד שלפיה חתימותיהן של האחיות על הסכם מתנה שהעביר לו את הזכויות בחלקה מזויפות.
שתי האחיות ירשו מאמא שלהן כ-1,190 מ"ר בחלקה כל אחת. ב-2013 הן קיבלו לפתע הודעה ממרשם המקרקעין שאחיהן רשם לטובתו הערת אזהרה ב-400 מ"ר משטחה של כל אחות על סמך הסכם מתנה מ-1998.
בתביעה שהגישו נגד אחיהן בעקבות זאת הן טענו כי מעולם לא חתמו על ההסכם וחתימתן זויפה. מנגד, טען האח שאחיותיו מנסות להתנער מההסכם ומסרבות להעביר לו את הזכויות בניגוד להתחייבות שלהן.
בית המשפט מינה מומחה לכתבי יד שאישר את טענתן של האחיות וקבע כי חתימותיהן זויפו. אלא שבחלוף 3 שנים של הליכים, בנו של האח (האחיין) מונה כאפוטרופוס שלו וטען שמצא ראיות שמאירות את המקרה באור חדש.
לפי הגרסה החדשה, האחיות חתמו על ההסכם בעקבות הסכם בעל-פה עם אביהן המנוח שהבטיח להן 5,000 שקלים עבור הוויתור. גרסתו נתמכה במכתב התראה שבו דרשו מהאב את כספן, וכן בעדותו של עו"ד שטען כי האחיות פנו אליו שייצג אותן בתביעה שתכננו להגיש בעניין זה.
בסופו של דבר בית המשפט העדיף את הגרסה האחרונה שהציג האחיין למרות קביעתו המהימנה של המומחה בדבר הזיוף – ודחה את התביעה.
טעות
אלא שהאחיות לא ויתרו וערעור שהגישו על פסק הדין הוביל לביטולו. שופט המחוזי סארי ג'יוסי, שכתב את פסק הדין העיקרי בערעור, קבע כי בית המשפט למשפחה טעה כשהעדיף את הגרסה המאוחרת על פני חוות דעתו של המומחה.
השופט קבע כי הראיות והעדויות שהציג האחיין לא גוברות על חוות הדעת המקצועית, בפרט בנסיבות שבהן אביו לא עשה רשם את הערת האזהרה רק ב-2013 – 15 שנים אחרי ההסכם, ואפילו לא ידוע מהו מיקום השטח המדויק שלכאורה אמור היה לעבור לבעלותו.
בנוסף, השופט הזכיר כי ב-3 השנים הראשונות לניהול התביעה האח לא טען דבר לגבי ההסכם עם האב שלכאורה הבטיח לאחיותיו תמורה על הוויתור.
השופט הוסיף כי האחיין לא היה מעורב בעסקאות וכי גרסתו של עורך הדין שלכאורה התבקש על-ידי האחיות לתבוע מהאח והאב תשלום הייתה תמוהה ומלאת סתירות, ואסור היה לייחס לה משקל מכריע.
עוד ציין השופט כי עורך הדין שלפי טענת האחיין כתב את מכתב ההתראה לאב הכחיש בתצהיר שערך אי-פעם מכתב כזה. מאחר שעורך הדין מתגורר בחו"ל ביקשו האחיות להעיד אותו באמצעים טכנולוגיים אבל בית המשפט סירב. השופט קבע כי לדעתו בית המשפט טעה מאחר שמדובר בעדות מרכזית.
לאור זאת קבע השופט בהסכמת השופטים ניצן סילמן וחננאל שרעבי כי עמדת המומחה שלפיה הסכם המתנה מזויף עדיפה. פסק הדין של בית המשפט למשפחה בוטל והשופטים הורו על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת האח וחייבו אותו בהוצאות של 15,000 שקלים.
- ב"כ המערערות: עורך דין יוסי סגל ועו"ד אחמד יאסין
- ב"כ המשיב: עורך דין לענייני משפחה דן זוהר ועו"ד איהאב אבו ריא
עו"ד יחזקאל חרלף
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.