מוכרי דירה בבית שאן סיפרו לרוכשים שיש בה שני מוקדי רטיבות, אך בדיעבד התברר שזה רק קצה הקרחון. השופטת: "חוסר תום לב והפרה יסודית של ההסכם"
רוכשי דירת יד שנייה בבית שאן יפוצו בעשרות אלפי שקלים אחרי שמצאו בה מוקדי רטיבות רבים – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בעיר. השופטת ודאד יונס גנאים קבעה שהסתרת היקפה האמיתי של הרטיבות על ידי המוכרים מהווה הפרה יסודית של הסכם המכר וחוסר תום לב מצדם, המצדיקים לחייבם בפיצוי הרוכשים.
תחילת הפרשה בדצמבר 2020 אז חתמו הצדדים על הסכם שלפיו התובעים יקנו מהנתבעים את דירתם בשיכון ג' בבית שאן. לגרסת הרוכשים, במהלך המשא ומתן הם הבחינו בסימני רטיבות בסלון, כאשר נאמר להם על ידי המוכרים שהיא תוקנה, ונשארו רק סימנים קלים שהתובע הסכים לתקן בעצמו, בהיותו עוסק בשיפוצים.
על רקע זה הצהירו המוכרים בהסכם המכר שאין בדירה "כל פגם או ליקוי או מום שלא נמסר לרוכשים" וכי "אין כל בעיות רטיבות בדירה". אלא שלטענת הרוכשים בתביעה שהגישו לבית המשפט כשנה לאחר העסקה, מדובר בהצהרה שקרית שכן בדיעבד התגלה להם שהדירה "ספוגה רטיבות וטחב מזה שנים".
לדברי הרוכשים, המוכרים הסתירו מהם את היקף הרטיבות האמיתי הן על ידי הצגתה להם כשהיא עמוסה בריהוט, והן באמצעות התקנת לוחות גבס שהסתירו את הקירות. התובע סיפר כי כשפנה למוכרת אחרי שגילה על הרטיבות הנרחבת, הלה התחמקה בהודעת ווצאפ לקונית, בה כתבה: "אתה ראית וידעת".
בהמשך, סיפרו הרוכשים, הם הסירו חלק מקירות הגבס וגילו לתדהמתם רטיבות שחלחלה לתוך הקירות. בתביעתם הם דרשו לחייב את המוכרים לפצות אותם במאות אלפי שקלים.
מנגד טענו המוכרים שכל המידע על אודות מצבה הפיזי של הדירה, ללא יוצא מן הכלל, נמסר על-ידם לתובעים עובר לחתימת ההסכם. הם הכחישו שהסתירו את הרטיבות באמצעות לוחות הגבס, שלטענתם הוקמו בכלל כחלק מעבודות דקורציה שביצעו בדירה בלי קשר לעסקת המכר.
יצרו מצג שווא
אבל השופטת יונס גנאים דחתה את טענת המוכרים כי היו גלויים לחלוטין מול הרוכשים. היא קיבלה אמנם את ההסבר שלוחות הגבס הותקנו על ידם ללא קשר למכירת הדירה, ואולם באותה נשימה היא האמינה לטענת הרוכשים כי הם מצאו בדירה אחרי כניסתם אליה מוקדי רטיבות שלא היו מודעים אליהם במהלך המשא ומתן.
לדברי השופטת, עלה מהראיות שבמהלך המשא ומתן גילו המוכרים לרוכשים על שני מוקדי רטיבות בלבד בקיר של הסלון, תוך שאמרו להם כי בוצע איטום לקיר החיצוני והרטיבות טופלה, אם כי נשארו סימני רטיבות קלים שהרוכשים הסכימו לתקן בעצמם. המוכרים, כך השופטת, לא גילו לרוכשים את היקף הרטיבות, את העובדה שהיא חלחלה לכל הקיר החיצוני עליו הותקנו לוחות גבס, ואת התדירות של עבודות תיקון הרטיבות להן הם נדרשו לאורך השנים.
"הימנעות הנתבעים מגילוי עובדות מהותיות אלה המהווה פגם נסתר בדירה לפני מכירתה ויצירת מצג שמדובר בבעיה מינורית ושולית, מהווה אי התאמה", הדגישה השופטת והוסיפה: "הנתבעים נהגו בחוסר תום לב משלא גילו לתובעים את מלוא היקף בעיות הרטיבות בדירה ויצרו מצג שווא לפיו מדובר בבעיה שתוקנה, ונותרו שיירי רטיבות זניחים, קלים לתיקון. המדובר באי התאמה המצויה בגדר אחריותם של הנתבעים ומהווה הפרה יסודית של ההסכם".
בנסיבות אלה חייבה השופטת את המוכרים לשלם למוכרים פיצויים והוצאות משפט בסכום כולל של 60,620 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד משה כהן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מישל פטיתו
עו"ד מירית רוזנבאום
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.