הסתכסכה עם אביה על נחלה במושב ותפצה את עורך דינו

האב ביטל הסכם מתנה בו העניק לבתו את הנחלה. בתגובה היא פרסמה בפייסבוק פוסט זועם שבמסגרתו ייחסה לעורך הדין שערך את ההסכם שחיתות והונאה – ותפצה על לשון הרע

בית משפט השלום בעפולה קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעת דיבה שהגיש עורך דין נגד בת של לקוח שלו בעקבות דברים שפרסמה בפייסבוק על רקע סכסוך משפחתי על נחלה במושב. 

הבת פרסמה את הפוסט לאחר שאביה ביטל הסכם מתנה בו העביר לה את הנחלה שבבעלותו. הפוסט, שכוון בעיקר נגד האב, כלל גם אמירות כלפי התובע כמי שייצג אותו בעסקת המתנה וביטולה. בין היתר כתבה הבת בפוסט שעורך הדין הוא נבל שהונה אותה. השופט ויסאם חיר דחה את טענתה שהדברים הם אמת ושהפרסום נעשה בתום לב על מנת להזהיר הציבור מפני חוסר מקצועיותו של עורך הדין.

התובע ואביה של הנתבע הם שכנים שמתגוררים במושב בעמק יזרעאל. בשנת 2012 ערך התובע הסכם מתנה עבור השכן שביקש להעביר את הנחלה שלו לבתו. ואולם, לאחר החתימה עלו יחסיהם של האב והבת על שרטון והאב החליט לבטל את ההסכם. ב-2014 ניתן פסק דין המאשר את הביטול. ערעור שהגישה הבת נדחה.

בהמשך לכך הבת הגישה נגד התובע תלונה לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בה העלתה טענות נגד התנהלותו כלפיה בהליך הביטול. תלונתה נגנזה וכך גם תלונתה לוועדת האתיקה הארצית.

ביולי 2018 פרסמה הבת פוסט בפייסבוק המכוון כלפי אביה והעוול שעשה לה בכך שביטל את עסקת המתנה. הפוסט כלל גם אמרות כלפי התובע. בין היתר נכתב שהוא נוכל ושהשניים שיקרו אותה. עוד כתבה הבת כי התובע והשופט שאישר את ביטול המתנה שיתפו פעולה בשל יחסים עסקיים בין התובע לבין אשתו של השופט.

בתביעה שהגיש נגד הבת טען התובע כי הפרסום מהווה לשון הרע נגדו ומטרת הפוסט הייתה לבזותו ולהציגו כמושחת, בלתי אמין ובלתי מקצועי. לדבריו כתוצאה מהפרסום נפגע מעמדו במושב בו הוא מתגורר. הוא תבע פיצוי של 134,508 שקל ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע.

הבת טענה מנגד שהתובע באמת פעל שלא במקצועיות הראויה, ברשלנות ובזדון תוך הפרת התחייבויותיו המקצועיות, בכך שהכין מסמך בעל תוקף משפטי אחר מזה שסוכם עליו וגרם לה לנזקים רבים. לשיטתה, לא מדובר בלשון הרע, שכן הדברים נאמרו בתום לב כדי להזהיר את הציבור מלשכור את שירותיו.

ביטויים משפילים ומבזים

השופט ויסאם חיר קיבל את התביעה חלקית. הוא קבע כי אין ספק שייחוס טענות של שחיתות והונאה מקיימות את היסוד של "לשון הרע" כהגדרתו בחוק. זאת, במיוחד כשהאמירות מכוונות כלפי עו"ד כמי שאמון על שמירת החוק. הוא הדגיש כי הפוסט פורסם ברשת חברתית עם פוטנציאל לתפוצה רחבה.

השופט הוסיף כי לא מדובר בפרסום בתום לב, לאור העובדה שהפוסט נוסח בצורה בוטה ומשמיצה באופן שחורג מתחום הסביר, כל זאת בזמן שהנתבעת ידעה שדבריה אינם אמת לאחר שתלונותיה בלשכת עורכי הדין נגנזו, והיא אף לא הביעה חרטה על הפרסום.

בנוסף נקבע כי הפרסום לא נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של התובעת (דבר שמהווה הגנה מתביעת לשון הרע) משלא הוכיחה כיצד הביטויים המשפילים בהם השתמשה סייעו לה להגן על הרכוש שלה.

בתוך כך נקבע שגם יתר ההגנות בחוק אינן מתקיימות בעניינה של הנתבעת, שחויבה לבסוף לשלם לתובע פיצויים והוצאות משפט בסכום כולל של 33,862 שקל.

• שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין.

עו"ד מיכל עין-גיל רוזנטל עוסק/ת במושבים וקיבוצים ולשון הרע
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.