במסגרת תביעה המתנהלת בביה"ד לעבודה בת"א, הגישה המעסיקה הודעה על הסכם לפיו שילמה לעובד 20,000 שקל בתמורה לסילוק תביעתו. אלא שהשופטת השתכנעה שהעובד לא הבין את משמעות חתימתו על ההסכם המקפח.
בספטמבר שבשנה שעברה, עובד-לשעבר בחברה שעסקה בדיוורי אקספרס הגיש נגדה תביעה בביה"ד לעבודה בתל-אביב לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין היעדר שימוע, פדיון חופשה, דמי הבראה וחגים, וסכומים נוספים בגין הפרת זכויות סוציאליות שונות.
לייעוץ בדיני עבודה:
עורך דין דיני עבודה
מספר שבועות לאחר מכן, הגישה החברה-הנתבעת "הודעה על הסכם פשרה", בה צוין כי בין הצדדים נחתם הסכם פשרה במסגרתו היא תשלם לו 20,000 שקל כפיצויי פיטורים לסילוק סופי ומוחלט של כל טענותיו ותביעותיו. החברה ביקשה מבית הדין לתת להסכם הפשרה תוקף של פסק דין.
אלא שהתובע התנגד. הוא טען כי הסכם הפשרה נחתם בכפייה וברמייה, בניגוד לרצונו ולאחר שנציגי החברה הגיעו למקום עבודתו מספר פעמים והפעילו עליו לחץ. לדבריו, הוא חתם משום שחש מאוים.
בנוסף, הוא טען כי עורך הדין שלו לא היה מעורב בגיבוש הפשרה, וזאת בניגוד לטענות החברה כאילו התייעץ עמו לאורך המו"מ.
מנגד, החברה טענה כי הסכם הפשרה נחתם לאחר משא ומתן ענייני שנוהל בין נציג מטעמה לבין התובע לאחר הגשת התביעה. לטענתה, התובע מעולם לא אויים, והסכם הפשרה נחתם רק לאחר שהתובע היה שבע רצון והביע הסכמה מלאה לתנאיו.
לשיטתה, עצם העובדה שהתובע פרע את ההמחאות שהעבירה לו לאחר החתימה מעידה על כך שההסכם לא נחתם תחת כפייה או לחץ כלשהו.
לחילופין, אם בית הדין לא ייעתר לבקשתה, החברה ביקשה להתנות את המשך בירור התביעה בהחזר הסכומים שכבר שילמה לתובע.
התובע הודה שקיבל 20,000 שקל והפריש לעורך הדין שלו 2,000 שקל, אלא שלטענתו סכום זה ניתן לו משום שהחברה הודתה ב"מקצת החוב" כלפיו. לכן, לשיטתו, אין להורות על השבתו.
אוחז במקל בשתי קצוותיו
השופטת כרמית פלד החליטה שהסכם הפשרה בטל. "לא הוכח כי התובע הבין לאשרו את משמעות הסכם הפשרה, את משמעות חתימתו על הסכם הפשרה ועל מה הוא מוותר בעצם החתימה על הסכם זה", ציינה.
מאידך, השופטת קבעה כי על התובע להחזיר לנתבעת את הסכומים שקיבל מכח הסכם הפשרה, ללא קשר לתוצאות ההליך.
בהקשר זה השופטת הבהירה כי התובע אינו יכול לאחוז את המקל בשתי קצוותיו – גם לטעון כי ההסכם נחתם תחת לחץ ואיומים וחסר תוקף, וגם לבקש להותירו על כנו, במובן זה שהכסף יישאר אצלו ויופחת מסכומה הכולל של התביעה.
השופטת אף דחתה את טענת התובע שלפיה ביצוע התשלום מכוח הסכם הפשרה מהווה "הודאה במקצת החוב", באופן שאינו מחייב אותו להשיב את הכסף ששולם גם אם יבוטל. "מדובר לטעמי בטענה הנגועה בחוסר תום לב", כתבה השופטת.
בתוך כך השופטת הבהירה שהיא אינה מכריעה בטענות התובע בדבר הטעיה, כפייה ועושק, שכן לא התקיים הליך הוכחות ולא נפרשה בפניה תמונה מלאה. עוד נקבע כי חיובים בהוצאות משפט יישקלו בסיום ההליך.
- ב"כ התובע (המשיב): עו"ד זאב גיא
- ב"כ הנתבעת (המבקשת): עו"ד שלמה בכור
* עורכת דין ורד שדות עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.