בעל הוריש לאשתו את דירת המגורים ו-180,000 שקל. את יתר הנכסים ציווה לבנותיו. לאחר שבית המשפט המחוזי קבע שהאישה זכאית לחצי מכלל הנכסים הבנות ערערו אך הפסידו
השופט עוזי פוגלמן דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגישו שלוש אחיות על החלטת בית המשפט המחוזי כי אימן זכאית לחצי מנכסיו של אביהם. האב הוריש לבנות נכסים שהיו רשומים על שמו בלבד. בפסק הדין המחוזי נקבע כי האם זכאית לחצי מהנכסים מכוח חזקת השיתוף, אף שמדובר ב״נכסים חיצוניים״ שהאב קיבל במתנה מאביו. השופט פוגלמן לא מצא בסיס להתערבות בתוצאה.
בני הזוג נישאו ב-1960 כשהאישה הייתה כבת 18. הם היו נשואים 58 שנה ונולדו להם חמש בנות.
ב-2018 נפטר האב והותיר צוואה. הוא הוריש לאשתו את דירת המגורים ו-180,000 שקל. את זכויותיו בקרקע בחדרה (שירש מאביו) ובקרקע נוספת בקריית אונו (שקיבל במתנה מאביו והפכו לזכויות בדירות מכוח עסקת קומבינציה), ציווה לשלוש מהבנות וכך גם כספים שהיו בחשבון הבנק שלו ותכולת כספת.
זמן קצר לאחר מכן הגישה האלמנה תביעה בה דרשה להצהיר כי מכוח חזקת השיתוף היא זכאית לחצי מכל רכושו של בעלה המנוח, כולל הרכוש הרשום על שמו בלבד ולמעט הקרקע בחדרה שקיבל בירושה מאביו.
בית המשפט למשפחה קבע כי על המנוח ורעייתו חלה חזקת השיתוף אך הטענות בעניין בעלותה של האישה בכל הנכסים החיצוניים נדחו.
האלמנה ערערה ובית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את הערעור וקבע שעל הנכסים החיצוניים חלה חזקת השיתוף. דעת הרוב ציינה כי מאחר שמדובר בנישואים שהתקיימו משך עשרות שנים "ללא 'מהמורות" כששני בני הזוג תרמו לתא המשפחתי, יש להחיל את חזקת השיתוף גם על הנכסים החיצוניים.
הבנות לא השלימו עם התוצאה והגישו בקשת רשות ערעור. הן טענו כי בית המשפט המחוזי הפך את ההלכה הקיימת שלפיה נכס חיצוני שנשמר בנפרד לאורך חיי בני הזוג לא יהיה שייך לטוען לשיתוף אלא אם הוכיח שיש נסיבות המצדיקות זאת.
האלמנה טענה בתגובה, בין היתר, כי בהינתן נישואים הרמוניים של שנים רבות, נקודת המוצא היא שיתוף בכלל הנכסים, לרבות החיצוניים, למעט אם הובהרה כוונה מפורשת מצד אחד הצדדים שלא לשתף בנכס.
בדל מסמך
השופט עוזי פוגלמן דחה את הבקשה. הוא ציין כי אכן בפסיקת בית המשפט העליון הובעו דעות שונות בכל הנוגע לאופן תחולתה של חזקת השיתוף על נכסים חיצוניים אך נקבע כי בכל מקרה השאלה אם ישותפו נכסים חיצוניים תיבחן לפי נסיבות המקרה.
עוד נקבע בהקשר זה כי "צדקת החלתה של הלכת השיתוף על נכסים חיצוניים מושפעת מאיכות יחסיהם של בני הזוג, ממשך הנישואים, מטיב הנכס מושא המחלוקת ומנסיבות נפילתו בחלקו של אחד מבני הזוג".
השופט קבע כי כך פעל בית המשפט המחוזי כשעמד על היעדרה של אחידות דעים בפסיקה בכל הנוגע לתחולת חזקת השיתוף על נכסים חיצוניים, וקבע כי בנסיבותיו הייחודיות של התיק דנן – בדגש על נישואיהם הממושכים של בני הזוג (למעלה מיובל שנים) – הנכסים החיצוניים ישותפו.
״בית המשפט המחוזי עמד על התנהלותם הכלכלית והמשפחתית של בני הזוג לאורך שנות נישואיהם, ועל הראיות שהביאו הצדדים במסגרת ההליך, תוך מתן משקל גם לשתיקתו של המנוח ולכך שהוא לא הבהיר לאלמנה ולו בבדל מסמך או באמצעות כל אינדיקציה אחרת שהוא לא רואה בה שותפה לכל הרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים״, סיכם השופט.
המבקשות חויבו בהוצאות של 5,000 שקל.
- ב״כ המבקשות 1 ו-3: עו"ד רמי פילו
- ב״כ המבקשת 2: עו"ד שני רופא
- ב״כ המשיבה: עו"ד מורן ואלך
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.