העליון אישר לבעלי דירת גג להוסיף קומה למרות התנגדות השכנים

בעלי הדירה ביקשו לבנות במקומה שתי דירות דופלקס. בית המשפט המחוזי אסר את הבנייה אבל ערעור שהגישו התקבל ונקבע כי הוראות התקנון מאפשרות זאת

שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, דפנה ברק-ארז וענת ברון אישרו לאחרונה לבעלי דירת גג בבניין ברחוב אפנר בגבעתיים לבנות במקומה שתי דירות דופלקס באופן שתתווסף לבניין קומה נוספת. בכך, קיבלו השופטים ערעור שהגישו בעלי הדירה על קביעת בית המשפט המחוזי שהבנייה המבוקשת אסורה. בפסק הדין נקבע כי תקנון הבית המשותף מקנה להם את הזכות לבנות על הגג גם ללא הסכמת השכנים, בכפוף לכך שיקבלו היתרי בנייה ויבנו רק על השטח שהוצמד לדירתם.

בתקנון נקבע כי זכויות הבנייה על הגג שייכות לבעלי דירת הגג והם רשאים לבנות על החלק הצמוד לדירתם ללא צורך בהסכמת בעלי הדירות האחרים, כל עוד יעשו זאת בהתאם להיתר בנייה. למרות זאת, כשהם ביקשו לבצע פרויקט שכולל בניית שתי דירות דופלקס במקום דירתם, השכנים התנגדו לכך.

בהליך שהתנהל בין השכנים המסוכסכים בבית המשפט המחוזי טענו השכנים כי התקנון מאפשר לבעלי הדירה להרחיב אותה אבל לא לבנות על הגג ללא הגבלה. הם טענו כי הבנייה המתוכננת תגרום לניצול זכויות בנייה מעבר לזכויות שעל הגג תוך פגיעה בזכויותיהם וברכוש המשותף.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת השכנים וקבע כי הבנייה המבוקשת לא מותרת לפי התקנון בין היתר כיוון שהיא מגדילה את חלקם של בעלי דירת הגג ברכוש המשותף על חשבון האחרים. אלא שערעור שהגישו על פסק הדין התקבל לאחרונה בבית המשפט העליון על ידי הרכב השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז וענת ברון.

פרשנות שגויה

את פסק הדין כתבה השופטת ברק-ארז. היא קבעה כי הפרשנות של בית המשפט המחוזי לתקנון לא תואמת את ההוראות המפורשות שלו. השופטת הדגישה כי נסח הטאבו, צו הבית המשותף והתשריט מראים בבירור שדירת הגג והמרפסת של המערערים צמודים לשטח הגג של הבניין למעט החלק של פיר המעלית שהוא רכוש משותף. כלומר, הגג כולו, למעט הפיר, לא צמוד לדירה אחרת ולא שייך לרכוש המשותף.

"הוראות התקנון קובעות באופן מפורש כי הגג הצמוד לדירתם של המערערים וזכויות הבנייה בו יוקנו למערערים בלבד", נכתב. "כמו כן קובעות הוראות התקנון כי המערערים יהיו רשאים לבנות על חלק הגג הצמוד לדירתם ללא צורך בהסכמה של בעלי הדירות האחרים בבניין, והכל בכפוף להיתר בנייה כדין".

השופטת הוסיפה כי לא הוכח שהבנייה המתוכננת תדרוש שימוש בזכויות בנייה נוספות מלבד הזכויות שעל הגג, וכי המערערים הצהירו שלא יבנו על פיר המעלית ואם יצטרכו להוסיף בנייה על שטח אחר לא יעשו זאת ללא הסכמת השכנים. עוד הדגישה השופטת כי בהתאם לתקנון שטח הגג שייווצר יהיה רכוש משותף והמערערים לא יוכלו לבנות עליו עוד.

לפיכך, הערעור התקבל ונקבע כי המערערים רשאים לבנות על הגג כל עוד ישמרו על הרכוש המשותף, יקבלו את האישורים הדרושים מרשויות התכנון והסכמה של כלל בעלי הדירות במידה שיצטרכו לבנות מעבר לשטח הגג. השופטים ביטלו את ההוצאות בהן חויבו המערערים בהליך הקודם אבל החליטו שלא לפסוק לטובתם הוצאות כעת כדי לאפשר "דיאלוג בריא יותר בין בעלי הזכויות בבניין".

• ב"כ המערערים: עו"ד אלון גרוסבוים
• ב"כ המשיבים: אור פרייטג,עו"ד מקרקעין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.