בני זוג שנקלעו לחובות הגיעו להסדר עם נושיהם אחרי שקיבלו צו שיקום כלכלי. שופטי השלום והמחוזי סירבו לאשר אותו, אך בעליון התוצאה שונתה: "אין הגבלה בחוק"
חייב יכול להגיש הצעה להסדר חוב בכל שלב של הליך חדלות הפירעון – כך הדגיש לאחרונה השופט דוד מינץ מבית המשפט העליון. בכך הוא שינה מהחלטות קודמיו בשלום ובמחוזי, לפיהן אין לאשר הסדר אליו הגיעו חייבים מסוימים עם נושיהם לאחר מתן צו לשיקום כלכלי. השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הצטרפו לפסק הדין.
תחילת הפרשה ביוני 2020 אז קיבלו המערערים, בני זוג לשעבר, צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. כשנה וחצי לאחר מכן נקבעה להם תכנית שיקום שלפיה במהלך תקופה של 42 חודשים הם ישלמו לקופת הנשייה סכום מסוים, ובנוסף ימומשו נכסים לא מוגנים שבבעלותם.
כשנתיים נוספות חלפו ובני הזוג, שבינתיים נפרדו וחתמו על הסכם גירושין, הגישו לבית משפט השלום בתל אביב בקשה לאישור תכנית פירעון חלופית שנטען כי זכתה להסכמתם של הנאמנת ו-97% מכלל נושיהם. על פי ההצעה, 320 אלף שקלים שהתקבלו מאבי החייב ישולמו לקופת הנשייה ובכך יסתיים הליך חדלות הפירעון.
בית משפט השלום דחה את הבקשה בנימוק ש"מקום בו מוגשת בקשה לאישור הסדר חוב לאחר שניתן צו לשיקום כלכלי, אין די בהסכמת הנושים כדי להביא לקבלת ההסדר". החייבים ערערו למחוזי אלא שגם שם נתקלו בסירוב, בנימוק שהחוק אינו מאפשר לחייב להגיש הצעה להסדר נושים אחרי שאושרה לו תכנית פירעון והוא קיבל צו שיקום.
רואים מגבלה איפה שאין
החייבים לא אמרו נואש והגישו את הערעור לעליון. לטענתם מסקנת המחוזי לפיה אי אפשר להגיע להסדר חוב אחרי שניתן צו שיקום כלכלי, אינה עולה בקנה אחד עם לשון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ועם דברי ההסבר לחוק. לטענת החייבים ההצעה להסדר מטעמם זכתה להסכמת הנאמנת, ובמידה שהיא לא תאושר על ידי בית המשפט הדבר יוביל לפגיעה בנושים.
ברקע הדיון ניצבה הוראת סעיף 185(א) לחוק, לפיה "אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב". לדברי השופט מינץ, הלכה למעשה הסעיף אינו מגביל חייבים מלהגיע להסדר חוב גם בשלבים המאוחרים לצו פתיחת הליכים, כמו צו שיקום כלכלי.
לאחר שסקר את הוראות החוק הרלוונטיות כתב השופט כי "עיון בהוראות סעיפים אלו מלמד כי אין כל הגבלה בדבר השלב שבו החייב יכול להגיש הצעת הסדר. בין אם טרם ניתן צו שיקום כלכלי לאחר מתן צו לפתיחת ההליכים, ובין אם הצו ניתן זה מכבר".
השופט הדגיש כי תפיסה זו באה לידי ביטוי עוד בדברי ההסבר להצעת החוק, שם נכתב: "מוצע להבהיר כי התנהלותם של הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד אינה מונעת מהיחיד את האפשרות לנסות ולגבש הסדר חוב עם נושיו בכל שלב של ההליכים".
"לשון החוק ברורה אפוא. החוק אינו מצביע על הגבלה, ואין סיבה להוסיף כבילה מקום בו היא לא קיימת. בכך ניתן לסיים את הדיון", כתב השופט.
ואולם, למעלה מן הצורך הוא הבהיר שלשיטתו, חסימת האפשרות לקדם הסדר המבטא את רצון החייב והנושים בכל שלב של ההליך – גם אחרי שניתן צו לשיקום כלכלי – עומדת בסתירה חזיתית לתכליות החוק.
בהסכמת יתר חברי המותב, הורה השופט על החזרת התיק לבית משפט השלום על מנת שיבחן את הבקשה בראי קביעה זו.
- ב"כ המערער: עו"ד אודי קליפי
- ב"כ המערערת: עו"ד דיאנה זפרני
- ב"כ הממונה על חדל"פ: עו"ד חיים זקס
- הנאמנת: עו"ד אמירה נהיר
עו"ד רוית בירן
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.