מי שהיה בעל השליטה וזוגתו, שהייתה מנהלת חשבונות, הודו והורשעו בהעלמות מס בסדרי גודל עצומים. לאחרונה דחה העליון את ערעורם וקיבל את עמדתם של פקידי מס הכנסה ומע"מ.
ב-2011 הוגש כתב אישום בגין שורה של עבירות מס נגד בעל השליטה בחברת "אשבל", העוסקת בפיתוח ושיווק תוכנת "פריוריטי" לניהול עסקים, ונגד בת זוגו שעבדה בחברה כחשבת ומנהלת חשבונות.
לייעוץ בענייני מיסים:
עורך דין דיני מיסים
במסגרת הסדר טיעון הם הודו בניהול מערכת חשבונות כוזבת, בהקטנת ההכנסות המדווחות של החברה בסכום של 20 מיליון שקל בשנים 2008-2000, בהגדלת ההוצאות המדווחות של החברה בסך 35 מיליון שקל, ובמשיכת כספים מהחברה לשימוש פרטי בסך כ-30 מיליון שקל.
במקביל להליך הפלילי, החלו נגדם הליכים אזרחיים. ספרי החברה נפסלו, הוצאו צווי שומה, נדחו השגות החברה למע"מ והוטלו קנסות. בשל כל אלו, הגישו בני הזוג והחברה כחמישה עשר ערעורים לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד פקיד שומה ומנהל מע"מ ירושלים.
ב-2013 דחה המחוזי את כל הערעורים ובעלי החברה ערערו לביהמ"ש העליון, בו התמקדו במספר סוגיות, העיקרית שבהן עסקה בשומה בגין הכנסות מחו"ל.
המערערים העלו טענות רבות. בין היתר, הם טענו כי הכנסות אלה, שלא נרשמו בספרי הנהלת החשבונות שהתנהלו בחברה (ונרשמו בהנהלת החשבונות הביתית), הן למעשה "הכנסות פיקטיביות", שנרשמו במקום הכנסות שהופקו בישראל.
לטענתם, הם עשו זאת על מנת לעמוד בקריטריונים של "מפעל מאושר" וכדי להימנע מתשלום מע"מ.
בהקשר זה נטען בהרחבה כי בהליך הפלילי המדינה עצמה הגישה "טבלת ממצאים", התומכת בעמדתם.
עוד נטען כי בעמדת המשיבים אין היגיון כלכלי, שכן היא מובילה למסקנה בלתי סבירה שלפיה החברה נהנתה מרווח בשיעור של 80%.
מנגד, המשיבים גרסו שמדובר בהכנסות אמיתיות. הם טענו, בין השאר, כי החברה הצהירה עליהן בזמן אמת, שילמה בגינן מסים, לא ביקשה לתקן את דוחותיה ולא הביאה ראיות ממשיות שסותרות את הצהרותיה, ועל כן אין מקום לקבל כעת את גרסת המערערים.
אין היגיון
השופט צבי זילברטל ניתח את המספרים והסביר כי אמנם המערערים הצליחו להצביע על "קשיים אפשריים" בעמדת המשיבים, אולם לא הצליחו לספק תמונה מלאה וקוהרנטית של עמדתם.
"משכך, ועל רקע התנהלותם הארוכה והמתוחכמת של המערערים, שיש בה כדי להטיל דופי במהימנותם, הגעתי לכלל מסקנה כי הצבעה על חסרים אלה ואחרים בעמדת המדינה אינה מספיקה וכי יש לדחות את הערעור", כתב השופט.
לשיטתו, אותה "טבלת ממצאים" שצירפו המערערים מציינת נתונים באופן "טכני" בלבד, ואינה מלמדת בהכרח על הכנסות פיקטיביות.
המערערים הודו בהעלמת סכום גבוה בהרבה מהסכום הרלוונטי המופיע בטבלת הממצאים של מחלקת החקירות. "בכך אין היגיון, ומכאן מתגבר הקושי לקבל את עמדת המערערים", ציין השופט.
"לא מצאתי כי עלה בידם להרים את הנטל המוטל עליהם ולשכנע באופן פוזיטיבי כי דיווחיהם היו פיקטיביים", הוסיף השופט.
כמו כן, השופט הבהיר כי במקום ללכת בדרכים "עקלקלות, חלקיות ועקיפות", המערערים יכלו פשוט להביא מדגם מייצג מבין הלקוחות שהכנסותיהם נטענות להיות פיקטיביות, על מנת שיעידו כי לא היו צד לעסקאות עם החברה, אלא שהמערערים לא עשו זאת.
השופט הוסיף, בין היתר, כי המערערים לא תמכו את טענתם בדבר "חוסר היגיון כלכלי" בחוות דעת מקצועית או בנתונים אובייקטיבים.
השופטים סלים ג'ובראן ויצחק עמית הצטרפו לדעתו של השופט זילברטל ודחו את הערעור. כמו כן, המערערים חויבו בהוצאות משפט בסך 40,000 שקל.
- ב"כ המערערים: עו"ד דוד פורר, עו"ד אמיר אבני, עו"ד לימור לוי
- ב"כ המשיבים: עו"ד ניר סרי, עו"ד חגי דומברוביץ, עו"ד טלי פרי
* עורך דין דוד אפרים עוסק בדיני מסים
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.