בפסק דין חשוב ביותר, נקבע כי חברות הביטוח לא פטורות מתשלומים למבוטחים שנמצאו נוהגים בשכרות בזמן תאונה. השופטים דחו את הטענות בדבר "הסדר שלילי" או רשלנות של מבוטחים.
"האם יש לפטור מבטחת מחבותה לפי חוזה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזקי רכוש, כאשר נמצא כי המבוטח נהג ברכב תחת השפעת אלכוהול בעת קרות מקרה הביטוח?" בית המשפט העליון פסק שלא.
השופטת יעל וילנר כתבה את פסק הדין שניתן בהסכמת השופטים דוד מינץ ויצחק עמית, והכריעה בערעורה של חברת הביטוח "הכשרה" נגד נהג שהיה מבוטח אצלה ונגד מעורבים נוספים בתאונת שרשרת שהתרחשה ב-2015.
אותו נהג ("המשיב" בהליך) פגע בנהגת שנייה. כתוצאה מכך נפגעו שני רכבים נוספים. רכבו של הנהג הראשון היה מבוטח על ידי "הכשרה". יתר הרכבים היו מבוטחים על ידי אי-די-איי, והפניקס (גם הן משיבות בערעור).
המשיב הודה והורשע בתיק תעבורה במספר עבירות, בהן נהיגה בקלות ראש, גרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם, וכן בנהיגה בהיותו שיכור, לאחר שבבדיקת נשיפה נמצאה כמות העולה פי חמש על רמת האלכוהול המותרת.
בימ"ש השלום קיבל את תביעתם של המשיבים בגין נזקי רכוש, ודחה את עמדתה של הכשרה, שטענה כי אין כיסוי ביטוחי בשל העובדה שהמשיב נהג תחת השפעת אלכוהול. בית המשפט קבע כי הכיסוי הביטוחי יישלל רק במקרה שבו המבוטח התכוון לגרום לתאונה – דבר שלא הוכח.
לאחר מכן ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב דחה את ערעורה של הכשרה.
בערעורה, הכשרה טענה כי דינו של מבוטח הנוהג תחת השפעת אלכוהול הוא כדינו של מבוטח הנוהג תחת השפעתם סמים מסוכנים – שלגביו אין חבות של חברת הביטוח. בהקשר זה נטען כי אף שחריג אלכוהול לא נכלל במפורש בפוליסה, לא מדובר ב"הסדר שלילי", כלומר אין לפרש את הפוליסה ככזאת שמותירה כיסוי ביטוחי לנוהגים תחת השפעת אלכוהול.
בנוסף נטען כי מבוטח שנוהג תחת השפעת אלכוהול, למעשה "מתכוון" לגרום לתאונה, או לפחות יכול לצפות את גרימתה בוודאות קרובה, באופן שנחשב "כוונה" – כמו בדין הפלילי.
טענתה השלישית של הכשרה היתה כי יש הצדקה לפטור אותה מחבותה בשל רשלנותו או אשמתו של המשיב.
לא הזירה המתאימה
"הגיעה העת כי בית משפט זה יעמיד הלכה על מכונה, ויכריע בשאלה זו", כתבה השופטת וילנר.
לאחר שניתחה את לשון הפוליסה וכן ביצעה השוואה לחוקים אחרים, השופטת סברה כי "נראה כי בחירת המחוקק שלא לכלול מקרה בו המבוטח נהג תחת השפעת אלכוהול בין חריגים אלו היא בחירה מודעת ומכוונת, המהווה 'הסדר שלילי'". בהתאם לכך, לטעמה לא ניתן להוסיף לפוליסה חריג של אלכוהול, ואין לפטור את המבטח מחבותו במקרה כזה.
כמו כן, השופטת דחתה את הטענה שלפיה התנהגותו של המבוטח שקולה לכוונה, וזאת בנימוק שאין צורך להכריע בשאלה העקרונית לגבי פרשנות המונח "כוונה", מאחר שבמקרה זה בית משפט השלום הגיע למסקנה עובדתית שאין ראיות לכך שהמשיב התכוון לגרום לתאונה או אפילו צפה את ההתרחשות ברמת הסתברות גבוהה.
בנוגע לטענה בדבר רשלנותו או "אשמתו" של המשיב, השופטת הבהירה כי עיקרון יסוד בדיני הביטוח הוא שהפוליסה נועדה להגן על מבוטחים גם מפני רשלנות שלהם, והדבר מגולם בפרמיות שהמבוטח משלם.
לקראת סיום השופטת ציינה שהיא חלילה לא מקלה ראש בנושא של נהיגה בשכרות, אולם הכלים להתמודדות ולמיגור התופעה אינם בדיני הביטוח, אלא בזירה החינוכית, ההסברתית, והפלילית.
- ב"כ המערערת: עו"ד דביר דמנד
- ב"כ המשיבה 3: עו"ד אלי הישראלי
- ב"כ המשיבים 4-5: עו"ד רועי צביקל
עו"ד ורד פרי
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.