בית המשפט קבע שקופת החולים ובית החולים "פוריה" בבעלות המדינה הפרו חובתם להפנות את האם לבירור על רקע נתונים חריגים בהיריון. הפיצוי: 420 אלף שקל
המחוזי בנוף הגליל-נצרת קבע לאחרונה: שירותי בריאות "כללית" והמדינה, כבעלת המרכז הרפואי "פוריה", ישלמו לאישה שילדה תינוק עם תסמונת גנטית, פיצויים והוצאות בסך 420 אלף שקל. מסקנת השופט הבכיר יונתן אברהם הייתה שאי הפניית התובעת לייעוץ גנטי בשל ממצאים חריגים שנצפו בהריונה, מהווה פגיעה באוטונומיה שלה.
התובעים הם בני זוג ובנם, שנולד עם ליקוי גנטי. בשלב מסוים אחרי הלידה הוגשה תביעת רשלנות רפואית, בין היתר נגד ה"כללית" ומשרד הבריאות, כבעלי המרכז הרפואי "פוריה", אשר היו מעורבים במעקב ההיריון של התובעת. מתוך שלוש העילות שנכללו בתביעה – רשלנות רפואית, הפרת חובה חקוקה ופגיעה באוטונומיה – קיבל בית המשפט ביולי האחרון רק את האחרונה.
בפסק הדין החלקי נומק שהן ה"כללית" והן "פוריה" הפרו את חובתם להפנות את התובעת לייעוץ גנטי, זאת בשל נתונים חריגים שהתגלו בשבוע ה-34+5 להריונה, ומכאן שהם פגעו באוטונומיה שלה. במסגרת פסק הדין המשלים נחלקו הצדדים באשר לגובה הפיצוי.
לטענת האם, יש לחייב כל אחת מהנתבעות לשלם לה 900 אלף שקל, ובסך הכול 1.8 מיליון שקל. "קשה לתאר את מידת וגודל הכעס, התסכול, העלבון והסבל הנפשי שנגרם נוכח שלילת הזכות לאוטונומיה", נכתב בתביעה, שכינתה את התנהלות הנתבעות כ"פטרונות רפואית".
הנתבעות, מנגד, טענו שהאם מגזימה וכי מגיעים לה בשל הפגיעה באוטונומיה עשרות אלפי שקלים בודדים בלבד, שגם ככה נבלעים בתגמולי ביטוח לאומי שקיבל הילד ועוד עתיד לקבל, ומכאן שעל התביעה להידחות.
האם לחוד ובנה לחוד
השופט אברהם חזר על קביעתו מפסק הדין החלקי, לפיה זכותה של התובעת לאוטונומיה נפגעה במקרה זה. לדבריו זכות האם כי תובא לידיעתה האפשרות לפנות לייעוץ גנטי, שעל בסיסו תשקול להפסיק את הריונה, הופרה, ומכאן זכאותה העקרונית לפיצוי.
בהקשר לכך הבהיר השופט כי הנפגעת מושא הפגיעה באוטונומיה היא האם, ולא בנה. לדבריו היא זו שנשאה בעול ההיריון ויכולה הייתה להגיש בקשה להפסקתו, ככל שאכן הייתה עושה זאת בהינתן המידע על התסמונת הגנטית. מסיבה זו הוא דחה את טענת ההגנה לפיה יש לקזז תגמולי ביטוח לאומי מהפיצוי שייפסק בשל הפגיעה באוטונומיה.
השופט הדגיש בקשר לכך שבעוד תגמולי ביטוח לאומי משולמים עבור צרכי הקטין, פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה משולם בגלל הפרת זכויות האם. "לטעמי, לא ניתן לקזז תגמולים הניתנים לצורך הקטנת הוצאות טיפול באישיות אחת (הקטין) כנגד פיצוי הנפסק לאישיות אחרת באופן אישי, בגין הפגיעה באוטונומיה שלה (ולא של הקטין). פיצוי זה לאם הוא אישי ואינו מיועד לפי מהותו לצורך טיפול עתידי בקטין", כתב.
לצד זאת קיבל השופט את טענת המדינה וה"כללית", כי דרישת האם לפיצוי של כמעט 2 מיליון שקל בשל הפגיעה באוטונומיה שלה הינה חריגה ביחס לכל קנה מידה. הוא קבע שהפיצוי יועמד על סכום נמוך בהרבה, 175 אלף שקל, תוך שחייב כל אחת מהנתבעות לשאת בו בנפרד.
במלים אחרות, השופט קבע שהתובעת תפוצה ב-350 אלף שקל בגין הפגיעה באוטונומיה שלה. בנוסף הוא פסק לטובתה שכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי, ובסך הכל 420 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד א' כהן
- ב"כ הכללית: עו"ד ת' קרת ועו"ד ר' ליטוין
- ב"כ המדינה: עו"ד ד' גל ועו"ד ד' גונן
עו"ד חיה רודניצקי-דרורי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.