המפגין ישב כשבועיים במעצר לאחר ששוטר מג"ב שיקר, כשעל מנת להצדיק את התנהגותו האלימה, טען שהמפגין יידה אבנים לעבר כוחות הביטחון. השופט: התנהגות מבישה.
בקיץ 2005 התקיימה הפגנה בלתי חוקית נגד בניית גדר ההפרדה באזור הכפר בילעין. בין המפגינים לשוטרי מג"ב הוצבה גדר תיל ניידת שחצצה בין הניצים. מתח התפשט באוויר. המפגינים התקרבו אל הגדר, ועד מהרה הפכה ההפגנה למהומה. לאחר שאחד המפגינים נגע בגדר והסיט אותה, החלו שוטרי מג"ב לפזר את ההפגנה.
לייעוץ בענייני נזיקין:
עורך דין דיני נזיקין
בשלב מסוים אחד השוטרים ירה קליע ספוג ברגלו של אחד המפגינים. לאחר מכן, על מנת להצדיק את המעשה, השוטר בדה מלבו גרסה שלפיה אותו מפגין זרק אבנים מטווח קצר וסיכן את כוחות הביטחון.
בהתאם לגרסתו של השוטר, המפגין הואשם בעבירות שונות והוכנס למעצר. רק כעבור 14 יום הוא שוחרר, אחרי שבית המשפט הצבאי צפה בקלטת שתיעדה את האירוע, וקבע שאין ראיות למעצר.
לאחר מכן התהפכו היוצרות. בשנת 2012, במסגרת הסדר טיעון הודה השוטר והורשע במרמה, הפרת אמונים וידיעות כוזבות.
בית משפט השלום בירושלים גזר עליו שבעה חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי לתובע בסך 4,000 שקל.
כשנה לאחר מכן, בית המשפט המחוזי הפחית את העונש לששה חודשי מאסר בעבודות שירות.
לאחר שהסתיים ההליך הפלילי, הגיש הנפגע תביעה אזרחית בבית משפט השלום בירושלים, בה ביקש פיצויים בסך כ-450,000 שקל עבור שורה של נזקים שנגרמו לו לטענתו – כאב, סבל, פציעות שנגרמו מהירי, פגיעה בחירות ועוגמת נפש.
בנוסף, התובע טען שבעקבות המעצר הוא פוטר מעבודתו ב"פורום האמנים הצעירים", ולאחר מכן לא הצליח למצוא עבודה.
הנתבע טען, בין היתר, כי התובע לא הביא מסמכים מהותיים כמו למשל חוות דעת מומחה, להוכחת נזקיו.
בנוסף, לטענתו, הנזק נגרם גם באשמתו של התובע, שבהתנהגותו יצר לעצמו סיכון בלתי סביר.
כמו כן, הנתבע ביקש לצרף את המדינה להליך, שכן לשיטתו הנזק נגרם "מצדה", בהיותו שוטר שמעשיו נעשו תוך מילוי תפקידו.
סבל והשפלה
סגן הנשיא השופט גד ארנברג דחה בקשת הנתבע לצרף את המדינה כצד להליך, והבהיר: "הנתבע הטעה את מפקדיו לחשוב שהתובע התפרע וכתוצאה מכך נעצר ונורה התובע ונגרמו לו, לטענתו, הנזקים הנתבעים בתביעה זו. הנתבע כאמור הפר אמונים ועתה הוא טוען שעל המדינה לשאת בתוצאות הפרת אמונים זו. אין מקום לאפשר זאת".
לאחר מכן השופט גם דחה את הטענות בדבר התנהגותו של התובע. אמנם הנתבע לא הורשע בתקיפה, אך השופט הסביר כי לממצאים שנקבעו בהליך הפלילי יש משקל מכריע שאי אפשר לסתור בתביעה אזרחית, כך שהנתבע לא יכול להתכחש למעשים שיוחסו לו.
פסקי הדין הצביעו על עבירות חמורות ועל התנהגות מבישה של הנתבע, שגרמה לכך שהתובע נפצע וישב במעצר במשך 14 יום, הוסיף השופט.
אלא שביחס לנזק, השופט הבהיר כי לתביעה לא צורפו מספיק ראיות – לא רפואיות ולא ראיות על השכר שהרוויח. כמו כן, השופט לא השתכנע שהתובע פוטר מעבודתו בגלל המעצר, או לא יכול היה למצוא עבודה נוספת במשך השנים.
לעומת זאת, השופט סבר שהתובע בהחלט זכאי לפיצוי על הכאב, הסבל וההשפלה שספג, בנוסף לפיצוי עבור כליאת שווא.
בסופו של דבר, השופט קבע שהנתבע ישלם לתובע פיצויים בסך 155,000 שקל בגין ימי המעצר והנזק הלא-ממוני, וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
* עורכת דין חיה מנע ממשרד מנע ושות' עוסקת בדיני נזיקין
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.