החייבת עובדת אמנם במשרה חלקית, אך השופטת קבעה שגם אם תועסק במשרה מלאה זה לא יכסה את הוצאות המשפחה בת 7 הנפשות, כשגם האב בחובות: "אין טעם לתכנית שיקום"
הישג לחייבת שמגדלת חמישה ילדים: בית משפט השלום בחיפה העניק לה לאחרונה הפטר לאלתר. השופטת תמי לוי דחתה את הצעת הממונה על חדלות פירעון להטיל על האישה תכנית שיקום כלכלי כתנאי למחיקת חובותיה. לדבריה גם בהנחה שהיא תעבוד במלוא המרץ, עדיין הכנסותיהם שלה ושל בעלה יהיו נמוכות משמעותית מהוצאותיהם. לפיכך, אין טעם לחייב אותה בתכנית שיקום.
הליכי חדלות הפירעון בעניינה של החייבת, העובדת כסייעת בצהרון במשרה חלקית ומשתכרת 2,000 שקל בחודש, החלו ביולי אשתקד. בעוד שעמדת הנאמן הייתה שיש לבטל את ההליך, בין השאר נוכח אי מיצוי כושר השתכרות, היה הממונה על חדלות פירעון בדעה שיש להעניק לחייבת צ'אנס ולהתוות לה דרך יציאה מהחובות. הצעתו הייתה שהיא תשלם 500 שקל למשך 44 חודשים, ובסך הכול 22,000 שקל, כתנאי למתן הפטר.
ההנחה שבבסיס הצעת הממונה הייתה שאם החייבת תעבוד במשרה מלאה, היא תוכל להרוויח 7,500 שקל לחודש במקום ה-2,000 הנוכחיים.
ואולם להנחה זו התנגד באופן נחרץ בא כוח החייבת, עו"ד מוסא מוראד מחברת עורכי הדין אתי חסן, בדיון שנערך בבית המשפט לפני ימים אחדים. לדבריו מרשתו מרוויחה בצהרון 36 שקל לשעה, כך שגם בהנחה שהיא תעבוד במשרה מלאה, הכנסתה החודשית תהיה סביב שכר המינימום.
בתגובה לדברי עורך דינה של החייבת "התגמש" הממונה והודיע לבית המשפט, באמצעות נציגתו נועה קדוש, שהוא מוכן לכל היותר להוריד את תקופת התשלומים במסגרת הצעתו מ-44 חודשים ל-36, אך לא להעניק הפטר לאלתר. הנאמן, שיוצג באמצעות עו"ד דונה ספאדי כיאל, הצטרף לעמדתו.
ממילא לא תוכל לשלם
ואולם השופטת לוי דחתה גם את הצעתו המרוככת של הממונה. "עסקינן ביחידה שכלל אינה בעלת השכלה כלשהי או בעלת ניסיון תעסוקתי אשר מצביע על הכנסות בסדר גודל שכזה (=7,500 שקל לחודש) בעבר. כפי שהובהר על ידי בא כוח היחידה, גם אם נייחס לה שכר של 36 שקל למשך 160 שעות חודשיות, הרי שנגיע עדיין להפטר לאלתר מאחר וההכנסות יהיו קרובות לשכר המינימום", כתבה.
השופטת חידדה שמצופה אמנם מהחייבת להגדיל את היקף משרתה על מנת להתמודד עם חובותיה, אלא שלצד זאת, כאמור, יש לקחת בחשבון את העובדה שגם אם תעבוד במלוא המרץ, היא תגיע למשכורת סביב ה-5,800 שקל בחודש, ולא 7,500 כטענת הממונה.
בהקשר לכך ציינה השופטת שבעלה של החייבת, המצוי אף הוא בחובות, מרוויח 6,800 שקל בחודש, כאשר בתוספת קצבת הילדים מביטוח לאומי יוצא שהכנסות המשפחה החודשיות מסתכמות ב-13,580 שקל בלבד. לעומת זאת, הוצאות המחיה של בני זוג עם חמישה ילדים, לרבות הוצאות על צהרונים, מגיעות ל-17,973 שקל.
המסקנה היא שהוצאות משפחת החייבת עולות על הכנסותיה ב-4,393 שקל לחודש, ומכאן שאין מקום לחייב את האישה בתשלום כלשהו במסגרת ההליך. "לא ניתן לגבש ליחידה תכנית לשיקום כלכלי מאחר וממילא לא יהא באפשרותה לבצעה", סיכמה השופטת.
לפיכך נקבע שהחייבת תקבל הפטר לאלתר, בכפוף לכך שתמסור העתק מפסק הדין לנושיה על מנת שיוכלו להתנגד להפטר תוך שבועיים, אם ירצו.
לפסק הדין המלא בתיק חדל"פ 29705-06-23
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.